רבי יעקב ישראל קניבסקי, "הסטייפלר", זצ"ל נולד בהורנוסטייפל, כשהיה בן אחת עשרה שנים בלבד, התייתם מאביו, בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים, החל את לימודיו בישיבת נובהרדוק בעיר נובהרדוק. במהלך אלול תרע"ה (1915), עקר עם הישיבה להומל שבשליטת רוסיה.
הוא גויס לצבא רוסיה ושירת כשומר במתקנים צבאיים סמוך למוסקבה. מאוחר יותר הצליח להבריח את הגבול לפולין, בדומה לבחורי ישיבות רבים אחרים באותה תקופה, והצטרף לסניף המרכזי של ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק.
בז' באדר תרפ"ז נישא למרים קרליץ, בתו של רבי שמריהו יוסף קרליץ ואחותו של החזון איש, שהיה השדכן. בא' בניסן תרצ"ד, כשמונה חודשים לאחר גיסו החזון איש, עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק. מיד עם בואו, מונה לראש ישיבת בית יוסף על ידי מייסדה. הסטייפלר ראה בחזון איש את רבו, ובשנותיו האחרונות של החזון איש, הוא התגורר עם משפחת קניבסקי.
רוב זמנו הוקדש ללימוד תורה ולקבלת קהל, ופחות לעניינים ציבוריים. הוא היה כבד שמיעה, ולכן הפונים אליו נהגו לכתוב את שאלותיהם ובקשותיהם. ונודע כפועל ישועות בקרב הארץ.
בהדרכותיו לבני ישיבות, הדגיש את חשיבותן של שעות שינה מספקות וכן הורה לחזור ארבע פעמים על כל דף גמרא שנלמד לפני המעבר לדף הבא, וכן ארבע פעמים על כל פרק, על מנת לרכוש ידיעה היקפית והבנה עמוקה. הוא היה ידוע בגישתו המסויגת לרפואה המודרנית, ולא הרבה לאשר ניתוחים, אלא במקרים של פיקוח נפש מובהק.
הוא כתב מכתבים רבים בנושא "נרווים" והדריך להיות ער לתופעה ולקבל טיפול רפואי מתאים. כחניך ישיבות נובהרדוק, זלזל בהופעתו החיצונית והתרחק מסממני פרסום וכבוד.
מרן ה"הסטייפלר" זצ"ל - עובודת והנהגות
בבמות שנות התפרסמו הנהגותיו שהעיד בנו מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, שנכתבו ע"י הרה"ג ישעיהו שטיינמן שליט"א.
אאמו"ר לא היה רוחץ את גופו בסבון גם בערב שבת, ואפילו בסבון שוודאי כשר, מפני ביטול הזמן.
אאמו"ר היה חובש לראשו את השטריימל שהיה לו בעת סעודות השבת. מו"ז הוסיף שהחזו"א קיבל במתנה לכבוד נישואיו שטריימל, ורק פעם אחת חבש אותו לראשו בירושלים לשבת, לרגל שמחה בבית אחיינו הגר"ש קרליץ זצ"ל, ואמר החזו"א שלבשו כי כן הוא מנהג המקום בירושלים.
אאמו"ר נהג לשבת בעת הקידוש בשבת מתחילת 'ויכולו', כמנהג הגר"א, והפלא הוא שבעניין זה לא נהג כמנהג החסידים. כמו כן היה נוהג שמסביב לגביע הקידוש יהיו שישה גביעים קטנים, וכך נהג בזימון על הכוס.
בכל ימות השנה לא נהג אאמו"ר להתפלל כוותיקין, חוץ מחמישה ימים בשנה שבהם היה נוהג להתפלל כוותיקין, והם: ב' ימי ר"ה, יוה"כ, הוש"ר וט' באב. ומקורו הוא מספרי ה'יראים'
והמהרי"ל וסימנך: "וישכם אברה"ם בבוקר", סופי תיבות של אברה"ם הם הזמנים הנ"ל. מלבד זאת היה גם נוהג בימי הסליחות להתפלל כוותיקין.
הסטייפלר נפטר בליל שבת, כ"ג במנחם-אב תשמ"ה. הוא נטמן בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, בסמוך לקברו של החזון איש. זכותו תגן עלינו אמן.
0 תגובות