יש משהו מרגיז במונח "דירה זמנית". כאילו מראש מישהו החליט שהנכם אורחים. לא משנה אם שכרתם לשנה, לשנתיים או לעשור – אתם לא באמת "בבית". הדלת אינה שלכם, הכיור אינו שלכם, ואת האריחים המחרידים בשירותים אי אפשר להעלים גם אם תניחו עליהם שטיח, עציץ ותקווה.
אבל האמת? דווקא בתוך ההגבלות האלה אפשר ליצור קסם (בית, מאמע)
