מי מאיתנו לא מכירה את הרגע הזה: התלבשת, התארגנת, התינוק נראה כמו בובת חלון ראווה, ורגע לפני שאת יוצאת מהדלת: "ספלאש". שוב שלולית לבנה על הכתף, שוב חולצה להחלפה. אבל מעבר לכביסות האינסופיות, מסתתרת דאגה אמיתית: האם כואב לו? האם משהו בתזונה שלי גורם לזה? ואיך מבדילים בין "תינוק פלטן" לבעיה שדורשת טיפול? (מאמע, תינוקות)
יש רגעים שבהם המקום המוכר לנו כבר לא מתאים לנו | הראש מבין שצריך לזוז, אבל הלב עדיין מפחד | פרשת 'ויצא' מזכירה ששינוי לא בא בקפיצה אחת, אלא בצעדים קטנים וסבירים | אפשר לפחד ובכל זאת להתקדם
"אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה - יחזור ויתפלל" | מדוע כשאנחנו מבקשים טובה מחבר והוא מסרב, קשה לנו לחזור ולבקש שוב | ההבדל נעוץ בהבנת עומק ההבדל בין תפילה לבין בקשה מבשר ודם, כך מסביר הרב פינקוס • צפו
חז"ל מגלים לנו כי השם נענה לתפילתו של יצחק ולא של רבקה, משום שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע | ומה עם "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"? | על הפרדוקס של המורשת הרוחנית, ועל כוח הבחירה בדרכם של צדיק בן צדיק - וצדיק בן רשע