
יחיא עיאש (1966-1996) היה מחבל פלסטיני בכיר בארגון חמאס, שזכה לכינוי "המהנדס" בשל מומחיותו בפיתוח אמצעי לחימה וחגורות נפץ. עיאש נולד בכפר רפאת שבשומרון, למד הנדסת חשמל באוניברסיטה בירדן, ושימש כאחד ממפתחי הטקטיקה של פיגועי ההתאבדות נגד אזרחים ישראלים. פעילותו הטרוריסטית הפכה אותו לאחד האנשים המבוקשים ביותר על ידי שירותי הביטחון הישראליים במהלך שנות ה-90.
עיאש היה אחראי לתכנון וביצוע סדרת פיגועי התאבדות קטלניים בישראל בין השנים 1994-1995, שבהם נהרגו עשרות אזרחים ישראלים. הוא פיתח שיטות חדשניות לייצור חומרי נפץ ממרכיבים זמינים, והקים תשתית טרור שאפשרה לחמאס לבצע פיגועים בתוך ערי ישראל. פעילותו התרכזה בעיקר באזור השומרון והגדה המערבית, משם תיאם את הפיגועים והכשיר מחבלים מתאבדים.
השב"כ ניהל מבצע מודיעיני ממושך למעקב אחר עיאש, שהסתתר במשך שנים ושינה מקומות מסתור באופן תדיר. בינואר 1996, לאחר מעקב מודיעיני מורכב, חוסל עיאש בפיצוץ טלפון סלולרי שהופעל מרחוק בעזה. חיסולו נחשב לאחד המבצעים המודיעיניים המשמעותיים של ישראל במאבק בטרור הפלסטיני, והוא סימן נקודת מפנה בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת לחיסולים ממוקדים.
מותו של עיאש הפך אותו לדמות סמלית בקרב ארגון חמאס והתנועה הפלסטינית, והוא זכה למעמד של "שהיד" בתעמולה הפלסטינית. חמאס הקים את "גדודי עיאש" על שמו, יחידה צבאית שממשיכה לפעול במסגרת הארגון. השפעתו של עיאש על טקטיקות הטרור הפלסטיני נמשכת עד היום, והוא נחשב למי שהניח את היסודות לשיטות הלחימה של חמאס.
פרשת עיאש מדגימה את האתגרים המורכבים שעומדים בפני ישראל במאבק בטרור, ואת החשיבות של עבודה מודיעינית מדויקת. חיסולו עורר דיונים בינלאומיים על לגיטימיות של חיסולים ממוקדים, אך מבחינה ישראלית נתפס כהצלחה מבצעית משמעותית שמנעה פיגועים עתידיים והרתיעה מחבלים אחרים.

כל הזכויות שמורות לבבלי בע״מ