בשבעה באוקטובר הוקמה מפקדה משימתית בהובלת מערך המבצעים המיוחדים באמ״ן, במטרה לתת מענה כולל לסוגיית השבויים והנעדרים. היום (חמישי) צה"ל מפרסם את הנתונים שלא היו ידועים לציבור.
המפקדה אוישה בבעלי תפקידים סדירים שהוסטו מתפקידיהם במערך המבצעים המיוחדים, לצד משרתי מילואים ויועצים, ובשילוב כוח אדם ממערכי אמ"ן, יחידות צה״ל וגופי מערכת הביטחון.
ייעוד מפקדת השו"ן לאורך כלל שלבי התמרון והמלחמה היה לשמש כמפקדה משימתית מובילה, תוך מיקוד בהגנה על החטופים, בירור גורלם והשבתם.
מאז תחילת המלחמה שירתו במפקדה כ-2,100 משרתי מילואים, מתוכם כ1,300- ממערך המבצעים המיוחדים וכ-800 משרתים נוספים ממעל ל- 50 יחידות שונות, חלק ניכר מחטיבת המחקר ויחידה 8200. כ- 60% מסד״כ המפקדה הורכב ממשרתי מילואים.
עסקת חימוש של 570 מיליון שקלים: צה"ל מבטיח עצמאות מבצעית
בשבעה באוקטובר הוערכה תמונת המצב הראשונית בכ-3,100 נעדרים וחטופים, בין היתר נוכח היקף נרחב של מנותקי קשר. לאחר ניתוח מעמיק של הנתונים וגיבוש תמונת מצב מבוססת, הוגדר כי מדובר ב-255 חטופים ברצועת עזה, מתוכם ארבעה אשר הוחזקו בשבי עוד טרם פרוץ המלחמה.
במסגרת פעילות המפקדה הוחזרו 168 חטופים חיים ו-87 חטופים חללים. בזמן המלחמה חולצו 59 חטופים חיים וחללים במסגרת מבצעים מיוחדים.
לכל משפחת חטוף הוצמד קצין שו״ן בכיר ייעודי, אשר קיים קשר רציף לאורך המלחמה, עדכן במידע מודיעיני וניסה לייצר ודאות מרבית באשר למצב יקירם בשבי. כלל המידע שניתן היה להעביר, (בכפוף לביטחון מקורות, ביטחון השו״ן וצנעת הפרט), הועבר למשפחות, במטרה לאפשר הבנה מיטבית של תמונת המצב.
המפקדה לא שכחה לאורך כל הלחימה לעסוק גם בהשבת החטופים שהוחזקו בשבי עוד לפני השבעה באוקטובר (אורון שאול והדר גולדין ז״ל, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד). פעילות כוחות צה״ל ברצועת עזה והפגיעה המשמעותית בחמאס לאורך המלחמה יצרו תנאים שאפשרו את השבת כלל החטופים, הן במסגרת מבצעים מיוחדים והן באמצעות עסקאות. המפקדה עשתה שימוש הן במודיעין שהופק במהלך המלחמה והן במודיעין מוקדם שהיה קיים טרם פרוץ הלחימה, לצורך איתור החטופים וקידום מאמצי חילוצם ושחרורם.
עיקרי פעילות המפקדה
• גיבוש תמונת מצב מתעדכנת באשר לממדי האירוע, לרבות מיפוי שיטתי ורציף של סטטוס מנותקי הקשר, הנעדרים והחטופים, בדגש על השבועות והחודשים הראשונים ללחימה.
• קשר עם המשפחות ותיווך תמונת המצב בעבורם, בירור גורל החטופים ותהליכי קביעות מוות, מחקר מיקומי חטופים חללים והכוונת מבצעי חילוץ. הקשר התבצע בתיאום בין גורמי מפקדת השו"ן ואמ"ן ומערך הנפגעים באכ"א.
• התארגנות מודיעינית ממוקדת, תוך מיקוד במחקר צד אדום, לצורך גיבוש תמונת מודיעין מבוססת על חטופים חיים וחללים כאחד.
• הקמת צוות מו״מ ייעודי והגדרת משימתו כחלק מהמאמץ הלאומי להשבת החטופים, תוך שילוב בין מחקר מודיעיני, הבנת כוונות האויב ותמיכה בתהליכי קבלת ההחלטות פעילות המפקדה לאורך המלחמה חולקה לשלוש תקופות זמן מרכזיות:
השבעה באוקטובר ועד למבצע "דלתות שמיים"
בתקופה זו התמקדה המפקדה בבניית תמונת מצב ראשונית ובפיתוח מנגנונים, במקביל לתחילת התמרון הקרקעי ולהקמת המפקדה כיחידה סדירה ועצמאית. במהלך התקופה חולצו ושוחררו חמש חטופות.
חטופה אחת שוחררה במבצע מיוחד, וארבע חטופות שארגון הטרור חמאס שחרר בשתי פעימות שונות. לאחר מכן, במסגרת משא ומתן, בוצע מבצע ״דלתות שמיים״, בו שוחררו 105 חטופים חיים.
מ-2023 עד מרץ 2025:
במהלך תקופה זו חולצו 47 חטופים וחללים במסגרת מבצעים מיוחדים, במקביל לפעילות המבצעית ברצועת עזה, לרבות פשיטות לבתי החולים שיפא ונאצר, תקיפת מרואן עיסא ותחילת התמרון ברפיח, חאן יונס, ג׳באליה ותל סולטאן. במקביל, צוות המלחמה המיוחד לענייני שו ״ן עבר לפעילות מבסיס נפרד, נוכח גידול בסד״כ והצורך ביכולות עצמאיות ובלתי תלויות.
ממרץ 2025 ינואר 2026:
בתקופה זו שוחרר החטוף עידן אלכסנדר וחולצו עשרה חטופים חללים נוספים במסגרת מבצעים מיוחדים.
המפקדה פעלה ליצירת מנגנוני הגנה ושימור על החטופים לאורך כל התקופה, במקביל לתמרון צה״ל ברצועה במסגרת מבצעי ״מרכבות גדעון א׳״ ו״מרכבות גדעון ב׳״ במסגרת מבצע ״שבים לגבולם״ שוחררו 47 מתוך 48 החטופים שנותרו בשבי, מתוכם 20 חיים ו27- חללים.
ינואר 2026
שוחרר החטוף רן גואילי ז״ל במבצע חילוץ מורכב והירואי.
עבודת המפקדה השוטפת:
• עבודת מפקדת השו״ן התאפיינה בממשק רציף והדוק מול גופים שונים בצה״ל, מתוך הבנה כי הצלחת המשימה נשענת על סנכרון מתמיד בין מודיעין, תכנון והפעלה מבצעית. העבודה השוטפת מול פיקוד הדרום התמקדה בבחינת תקיפת מטרות, תוך בדיקה מתמדת של הרלוונטיות והדיוק של מיקומי השו״ן ביחס לתכניות הפיקוד והאוגדות, תכנון ההתקפות ומתווה התמרון.
• בוצעו כעשרות רבות של מבצעים מיוחדים במהלך המלחמה.מול חיל האוויר בוצע מאמץ לחיבור בין עולם המטרות, חלונות הזמן המבצעיים היתכנות התקיפה לאור המשימה, תוך תיאום ציפיות ושיפור השפה המשותפת בין הגורמים. במסגרת זו ביצעה המפקדה בדיקות עומק של מטרות הפיקוד והאוגדות אל מול מיקומי השו״ ן, במטרה לוודא הלימה מבצעית, לזהות חפיפות או פערים ולתעדף מאמצים היכן שנדרש חידוד או שינוי.
• במקביל התקיימה עבודה משותפת עם ארגוני ביון מקבילים, ובפרט עבודה הדוקה עם שב״כ שהתמקדה בהשלמת תמונת המודיעין, הצלבת מקורות וצמצום פערים, תוך שמירה על חלוקת אחריות ברורה. מכלול פעולות אלו יצר מנגנון עבודה שאיפשר קבלת החלטות מושכלת, הגברת האפקטיביות של המענה המודיעיני וחיזוק האמון בין הגופים. בוצעה עבודה משותפת גם עם גופי מודיעין זרים שתרמו מאוד לתמונת המודיעין סביב השו״ן.
• הוקם מכלול הפקה ייעודי של 8200 על מנת לאסוף ולמצות מידע באופן מדוייק ככל הניתן והשלמתו לתוך תמונת מודיעין רחבה. במסגרת מאמצי המו״מ, בוצעה במפקדת השו״ן עבודת מחקר מעמיקה להבנת כוונות האויב בהקשר למשא ומתן להשבת החטופים.
• מיקומה של המפקדה תחת מערך המ"מ אפשר לה להשתמש במאתרי כוח אדם איכותי ומוכשר ולרתום יכולות מודיעין, טכנולוגיה ומבצעיות בצורה אפקטיבית שהיוותה נקודת עוצמה למפקדה לאורך המלחמה.
• המפקדה פעלה מחוץ לשרשרת המודיעין והמחקר הסטנדרטית, כגוף עצמאי האוסף, חוקר ומייצר מודיעין באופן ייעודי למשימתו. עצמאות זו איפשרה חופש פעולה מבצעי ויכולת מימוש משימה ללא תלות בגופים אחרים.
החזרת רן גואילי הי"ד:
• המאמץ לאיתור מקום קבורתו של החלל החטוף רס״ר רן גואילי נמשך למעלה משנתיים, והיווה אחד מהצי״חים המרכזיים של אמ״ן. תכנון המבצע התאפשר הודות לעבודה מודיעינית יסודית וממושכת שהתבססה על איסוף, הצלבה וניתוח מודיעיני ממגוון מקורות.
המאמץ הכולל היה מורכב, דינמי ומתמשך, ודרש תיקוף מתמיד של המידע, הערכות מצב רציפות ושילוב הדוק בין כלל הגורמים. נציגי אמ״ן ומפקדת השו ״ן נטלו חלק מרכזי במבצע. המאמץ המודיעיני אפשר להצביע על בית הקברות הספציפי ולצמצם את היקף החיפוש מאלפים קברים למאות.
נעשתה עבודה משותפת חשובה בין מס׳ גופים בצה״ל, משטרה ושב״כ. למעלה מ- 20 רופאי שיניים עבדו יחד במשך למעלה מ24- שעות, סרקו כ250- גופות עד לזיהויו של רס״ר רן גואילי ז״ל.
0 תגובות