מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 12), התשפ"ו–2026, שיזמה ח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית.
52 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 43 מתנגדים. התיקון מאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לקיים מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים גם בתארים מתקדמים – תואר שני ושלישי – ולא רק בתואר ראשון כפי שהיה עד כה.
על פי התיקון שאושר, ההפרדה תותר במסלולים הנפרדים אך ורק בכיתות הלימוד, וזאת עבור סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך. במוסדות מעורבים, שאר המרחבים האקדמיים יישארו משותפים. החוק מבטל את המצב שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ שמנעה הפרדה בתארים מתקדמים, ומשיב את ההכרעה למחוקק ולמוסדות האקדמיים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי כיום המועצה להשכלה גבוהה מאפשרת למוסדות להשכלה גבוהה לקיים מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, ככלל, לתואר ראשון בלבד. התיקון מבקש להבהיר בחקיקה כי ההוראה הקובעת שלא יראו כהפליה את קיומם של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, חלה גם לגבי מסלולי לימוד לתואר שני ולתואר שלישי.
"ניצחון של חופש הבחירה"
יוזמת החוק, ח"כ לימור סון הר-מלך, מסרה לפנות בוקר: "החוק שאישרנו היום אינו כופה דבר על איש. הוא מרחיב את החירות, מאפשר מגוון ומכבד את הפסיפס האנושי של החברה הישראלית. מי שמאמין בפלורליזם צריך לדעת להכיל גם בחירות שאינן תואמות את השקפת עולמו".
עוד הוסיפה סון הר-מלך: "זהו ניצחון של חופש הבחירה, של הצדק ושל הציבור שבמשך שנים הודר מהאקדמיה ומהזדמנויות מקצועיות בשם תפיסת עולם פרוגרסיבית. במדינה יהודית ודמוקרטית יש מקום לכל אזרח, גם למי שמבקש לרכוש השכלה גבוהה תוך שמירה על אמונתו וערכיו. אני גאה להוביל את התיקון החשוב הזה, שיאפשר לאלפי סטודנטים וסטודנטיות להגשים את שאיפותיהם האקדמיות".
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות, הדגיש במהלך הדיון שקדם לאישור כי החוק אינו כופה הפרדה על סטודנטים אלא מאפשר אותה למי שמעוניינים בכך. "בניגוד לקמפיין השקרי, החוק הזה אינו כופה הפרדה על איש, הוא מרחיב את חופש הבחירה", אמר סוכות. "הניסיון להגיד לאוכלוסייה כל כך גדולה בישראל 'אנחנו יודעים יותר טוב' זאת התנשאות. זאת כפייה חילונית".
נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי המועצה להשכלה גבוהה מצביעים על הצורך הממשי בהפרדה עבור חלק ניכר מהסטודנטים החרדים. על פי הנתונים, 42% מהסטודנטים החרדים הצהירו כי אם המסלולים לא יהיו נפרדים, הם כלל לא יירשמו ללימודים אקדמיים. 69% מהמשיבים מעדיפים תוכניות לימוד ייעודיות הכוללות הפרדה מגדרית, ו-87% סבורים כי קיימת חשיבות רבה לקיומן של כיתות לימוד נפרדות.
מעתה יוכל כל מוסד להשכלה גבוהה, בהתאם לשיקול דעתו ובהתאם לביקוש, לפתוח מסלולי לימוד נפרדים, ובכך להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה עבור ציבור רחב המבקש לשלב בין לימודים אקדמיים לבין אורח חייו ואמונתו. התיקון מאפשר למי שבשל אמונתו הדתית נמנע ממנו להשתתף בלימודים אקדמיים מעורבים, ללמוד לתארים מתקדמים במגוון רחב יותר של תחומים.
בעשור האחרון נרשמה עלייה ניכרת במספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשפ"ב סיימו כ-4,800 סטודנטים חרדים לימודי תואר ראשון ושני. התיקון שאושר היום צפוי לאפשר המשך צמיחה במגמה זו ולפתוח שערי האקדמיה בפני אלפי סטודנטים נוספים.
יצוין כי ההפרדה תותר בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה, ובהתאם למתווה שתקבע. המוסדות האקדמיים יידרשו לעמוד בתנאים ובמגבלות שייקבעו, תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה ועל עקרונות השוויון והנגישות.
0 תגובות