ממשלת ישראל אישרה אתמול (ראשון) באופן רשמי את שינוי שמה של מלחמת חרבות ברזל ל"מלחמת התקומה" – החלטה שזכתה לתמיכה מצד חלק מהשרים, אך עוררה גם ביקורת ציבורית רחבה. מעבר למשמעות הסמלית וההיסטורית של המהלך, מתברר כי השינוי טומן בחובו גם השלכות מעשיות הנוגעות להנצחת חללי מערכת הביטחון.
המועצה הציבורית להנצחת החייל, הגוף האמון על קביעת הנוסחים הרשמיים שעל מצבות הנופלים, צפויה להתכנס בעוד כשבועיים לדיון מיוחד בסוגיה. במרכז הדיון: האם לאמץ את שם המלחמה החדש שהוחלט על ידי הממשלה – או להותיר את האפשרות להשתמש בשם המקורי, "מלחמת חרבות ברזל".
גורמים המעורבים בדיון מסבירים כי אם תינתן למשפחות הנופלים האפשרות לבחור בעצמן איזה שם יופיע על המצבה, זו תהיה הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבה לא נקבע שם אחיד לכלל חללי אותה מלחמה. לפי ההערכה, המועצה לא תחייב את המשפחות לבחור באחד מהשמות, אלא תאפשר להן גם לוותר על אזכור שם המלחמה לחלוטין.
במערכת הביטחון מזכירים כי שאלות הנצחה דומות עוררו בעבר מחלוקות לא פשוטות בין המשפחות לבין המוסדות הממלכתיים. כך למשל, בפרשת גינוסר בשנת 1991, עתרה משפחה לבג"ץ בדרישה לאפשר ציון תאריכים לועזיים לצד התאריכים העבריים על גבי המצבות. בג"ץ קיבל את העתירה, והחלטתו חוללה שינוי עקרוני במדיניות – שהוחלה רטרואקטיבית על כלל החללים.
עם השנים נוספו שינויים נוספים בנוסחי המצבות: אפשרות לציין את שמות ההורים הטבעיים והמאמצים יחד, הוספת הכיתוב "הי"ד" לצד שם החלל, ועוד. מנגד, היו גם דרישות שנדחו – ובהן בקשת משפחות מחללי מלחמת לבנון להחליף את הנוסח הרשמי "נפל במבצע שלום הגליל" ב"נפל במלחמת לבנון". לבסוף אושר הנוסח המרוכך: "נפל בקרב בלבנון".
0 תגובות