בדף היומי מסכת עבודה זרה דף י"ג שנינו:
מכאן אמרו חכמים: הנושא ונותן בשוק של עבודה זרה, הואיל ובעל כרחו הוא נהנה או מהנה לעבודה זרה, לכן בהמה שקנה שם תיעקר, פירות או כסות או כלים ירקבו, אם היו לו מעות וכלי מתכות, שאינם נרקבים, יוליכם לים המלח ויאבדו שם.
הצבת עץ חג מולד היא ממנהגי חג המולד. לקראת החג נוהגים נוצרים בכל רחבי העולם להציב בביתם או במקום ציבורי עץ ירוק עד, בדרך כלל עץ מחטני, ולקשט אותו בקישוטים ותאורה.
מנהג הצבת עצי חג המולד מקורו במנהג הפגאני של הצבת עץ המסמל את החיים בשיאו של החורף. פסיפס רומאי שנתגלה בתוניסיה מראה את אליל רומאי נושא בידו ענף עץ מחט כסמל לחיים. מנהג זה חדר אל הנצרות, ונשאר כמנהג נוצרי המסמל את נצחיות עפ”ל.
ניו סוכה שמקורו לעבודה זרה
בשו"ת דברי דוד כתב:
נשאלתי בדין מנורות חשמל צבעוניות אשר מיוצרים במזרח הרחוק, וכפי הנשמע עיקר יצורם נעשה לצורך קישוט עץ האשוח ביום אידם של הנוצרים, האם מותר להשתמש במנורות אלו, והאם מותר לקשט בהם את סוכה או לתלותם בבהכ"נ.
הנה תחילה וראש נבאר בהיות שאין האשוח אלא סמל בעלמא ואינם עובדים לו, ק"ו שנוי העשוי לו אינו נאסר, וכמ"ש מר"ן (יו"ד סימן קלט סי"א) שמלבושים שלובשים הכהנים שנכנסים לבית אלילים נוי שלהם הוא ואינו צריך ביטול. ואמנם גבי הדלקתם בבהכ"נ אסר מר"ן (שם סי"ג) וכתב שתכשיטי הכהנים לא יתקן מהם טליתות ולא שום דבר מצוה משום דמאיסי, וכ"כ מר"ן באו"ח (סימן קנד סי"א). וכ"כ החיד"א בספרו מחזיק ברכה (בקונטרס אחרון שם) שאפילו בנויי משרתי ע"ז חיישינן למיאוס. אבל הכא שאני לפי שלא נשתמשו בהם לע"ז מעולם.
הכלל העולה: שתי וערב דינו כעבודה זרה ואינו סמל בעלמא, ולכן ש"ו התלוי על הצוואר דינו כע"ז ממש ואסור בהנאה. אבל אם נמצא חקוק על הכלים או על הבגדים לנוי כיון שאינו נעבד כשהוא על הכלים מותר לקיימן. וכ"ש מטבעות או בולים שיש עליהם צורת ש"ו שמותר לקיימן.
0 תגובות