בפרשת השבוע, חֻקַּת, אנו עוסקים במצוות פרה אדומה על פרטיה ודקדוקיה. ושם נאמר: "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כָּלִי" (במדבר יט, יז).
בהלכה נפסק שמלאכה שנעשית במי החטאת פוסלת אותם. אך מה הדין כאשר המים שימשו כבית גידול לדגים חיים — למשל, מים של אקווריום? האם נחשב שנעשתה בהם מלאכה?
שיטת המגן אברהם (סימן קס, ס"ק ה) היא שאין בכך פסול, שכן המים לא פועלים בדגים כלום, אלא רק מצילים אותם ממיתה. לעומת זאת, מים שהושרו בהם ירקות — לדעת המג"א — נפסלים.
והפרי מגדים תמה: מה ההבדל בין ירקות לדגים?
תירוץ מעניין מובא בספר יד אפרים: כאשר מניחים ירקות במים — המים עצמם הם אלו שפועלים את השימור, כלומר, נעשית בהם מלאכה. אך בדגים — אין המים פועלים כלל.
הדגים אינם "משתמשים" במים עצמם, אלא רק נושמים את האוויר המומס בהם — את מולקולות החמצן הפזורות בין מולקולות המים, ולא את המים עצמם. לרוב הדגים ארבעה זוגות זימים משני צדי הראש, המכוסים במכסה זימים קשיח. הם שואבים מים דרך הפה ומזרימים אותם על פני הזימים, שם מתרחש חילוף הגזים.
מבנה הזימים כולל סיבים עדינים ועלעלים קטנים המגדילים את שטח הפנים לנשימה יעילה. ישנם גם מיני דגים נדירים, כמו דגי ריאות ודגי ביצות, שיכולים לנשום אוויר בעזרת ריאות פרימיטיביות (לא משוכללות כמו לאדם או יונקים), בעיקר כשהמים דלים בחמצן.
0 תגובות