בעוד ארה"ב ואיראן מנהלות מגעים על הסכם אפשרי לסיום המלחמה, מתברר כי המצור הימי שמטילה וושינגטון עושה את שלו ומהווה תמריץ מרכזי עבור טהרן להתפשר. דיווח ב"ניו יורק טיימס" חושף מצוקה כלכלית אדירה המורגשת בכל שדרות החברה האיראנית בשבועות האחרונים, זאת כתוצאה ישירה מהמצור חסר התקדים.
שעון החול של תעשיית הנפט
המשבר המיידי והחמור ביותר טמון בתעשיית הנפט – עורק החיים של הכלכלה האיראנית. על פי הדיווח, בתוך כחודש בלבד תאזול לחלוטין תכולת אחסון הנפט במדינה. תרחיש כזה יאלץ את איראן לבצע קיצוצים מסיביים בתפוקה, מה שעלול להוביל לפגיעה חמורה וארוכת טווח בבארות הנפט עצמן.
חמיד חוסיני, מומחה בכיר לתעשיית הנפט האיראנית וחבר בוועדת האנרגיה של לשכת המסחר המקומית, התבטא בחריפות חריגה בריאיון ל"ניו יורק טיימס": "המצור הימי הוא איום חמור הרבה יותר אפילו ממלחמה. יש לשבור את הקיפאון הנוכחי, משום שייצוא הנפט והאנרגיה שלנו, וכן עתיד בתי הזיקוק שלנו, נמצאים כעת בסיכון".
הנתונים בשטח מצביעים על קטסטרופה מתקרבת. חברת המידע הימי "Kpler" מעריכה כי מקום האחסון ייאזל בתוך 25 עד 30 ימים.
מנגד, גורם רשמי במשרד הנפט האיראני מסר לעיתון האמריקני הערכה של 40 עד 45 ימים עד להתמלאות מוחלטת של קיבולת האחסון היבשתית והימית, תוך שהוא חושף כי איראן כבר החלה לקצץ בתפוקה בחלק מהשדות בניסיון לעכב את הקץ.
עם זאת, יש לציין כי חברת המידע "TankerTrackers" פרסמה כי באי ח'ארג – טרמינל הנפט המרכזי של איראן – נותר עדיין מקום אחסון רב.
כישלון הניסיונות לעקוף את המצור
בטהרן עושים מאמצים כבירים למצוא נתיבים חלופיים למצר הורמוז הנצור, אך נחלו עד כה הצלחה מוגבלת בלבד. הניסיונות כוללים שינוע סחורות במשאיות דרך פקיסטן וטורקיה, קבלת סחורות מרוסיה דרך הים הכספי, ושימוש במסילת רכבת המחברת בין סין לאיראן דרך טורקמניסטן וקזחסטן.
אולם, כלכלנים מבהירים כי אין כל תחליף אמיתי למעבר הימי במצר הורמוז, המהווה ציר קריטי לרוב מוחלט של הייבוא והייצוא האיראני.
אינפלציה, אבטלה ומצוקת רעב
המצור האמריקני החמיר באופן דרמטי את המצוקה הכלכלית הקשה ששררה באיראן עוד לפני פרוץ המערכה. הנתונים היבשים מציגים קריסה מוחלטת: המטבע המקומי (הריאל) צלל לשפל חסר תקדים, כש-1.3 מיליון ריאל שווים כעת לדולר אמריקני אחד בלבד.
האינפלציה זינקה לשיא של 60%, ולמעלה ממיליון בני אדם איבדו את מקום עבודתם, כאשר גל הפיטורים לא פסח על אף מגזר במשק.
המצוקה היומיומית ניכרת היטב ברחוב האיראני. עובדים רבים במגזר הציבורי מדווחים כי לא קיבלו משכורת מלאה במשך חודשיים לפחות.
הייאוש מוביל אזרחים לפעולות נואשות להשגת פת לחם: החל מהברחת שמן בישול אל מעבר לגבול עם טורקיה, וכלה בריקון חסכונות חיים ומכירת חפצים אישיים בסיסיים – תופעה שתופסת תאוצה ומוצפת רבות ברשתות החברתיות במדינה, רק על מנת לשרוד את המצב הכלכלי הבלתי אפשרי.
0 תגובות