ההגבלות המחמירות והמחסומים הפרוסים בכל עבר לא עצרו את רבבות עמך בית ישראל להגיע לפקוד את ציון הרשב"י במירון, למרות הניסיונות לחסום את הגישה להר, רבבות מצאו את הדרך להגיע לאתרא קדישא בדרכים לא דרכים.
הצלם דוד כהן יצא למסע בין השבילים הנסתרים וחזר עם תיעוד מרהיב ומטלטל מהיערות הסובבים את מירון, שם הפכו הקוצים והסלעים למסלול העלייה לרגל החדש.
בין הצועדים ביערות נצפה מחזה נדיר האדמו"ר מקרעטשניף כפר אתא, שנאלץ לצעוד רגלית יחד עם משמשיו בלב החורש לאחר שלא עלה בידו להשיג אישור רשמי לעלייה להר.
המראות של הרבי צועד בין העצים מזכירים לרבים את התיאורים מימי ראשית החסידות, ממש כמו בזמנים של הבעל שם טוב הקדוש, כאשר חסידים היו מכתתים רגליהם דרך אגמים ויערות עבותים, כשרק הכיסופים לקדושה מנחים את דרכם.
כשנפשם נכספת לפקוד את ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, נראה ששום מכשול לא עומד בפניהם, לא הסלעים, לא הקוצים, ואפילו לא ילדי ה'חלאקה' הנישאים על ידיהם במסע המפרך, בדיוק כפי שעשו אבותינו במסירות נפש של דורות.
אחד המשתתפים במסע המפרך לא הצליח להסתיר את הציניות אל מול "דאגת הממשלה" לשלום הציבור: "מסירות הנפש של ראשי המדינה פשוט מרגשת", הוא אומר בציניות כואבת. "הם כל כך חפצים בשלומנו הטוב וחושבים רק על טובתנו כשהם מרחיקים אותנו מהציון, אבל איפה הם כל השנה?".
"מדוע הם לא מגיעים לעזור לי כשאני מתקשה בהליכה בשאר הימים? אולי שירחמו גם אז ויתנו לי רכב צמוד? אם הם כל כך דואגים לי, אולי יתחילו להביא לו כל חודש כמה אלפי שקלים לאוכל ולדיור? פתאום כשמגיע למירון, ויש אפשרות להרחיק אותנו, וואהו ובגדול, כולם הופכים למלאכים השומרים שלנו".
0 תגובות