דעות ופרשנויות
מאחורי דבריו של ג'יי די ואנס על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל מסתמן שינוי עמוק: הברית נמשכת, אך הופכת לעסקית, מותנית וכפופה ללוח הזמנים האסטרטגי של וושינגטון מול איראן, סין והמזרח התיכון | דבריו של סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס בשבוע שעבר על הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, אינם מעידים בהכרח על קרע מוחלט בין וושינגטון לירושלים | הם חושפים דבר מה עדין יותר, ואולי מדאיג יותר: שינוי בטבעה של הברית עצמה (דעה)
המסר של נשיא ארה"ב לברית נאט"ו היה אמנם מרומז, אך ברור מאוד ליושבים בארמון האליזה וברחוב דאונינג 10 | האיום הגדול ביותר על אירופה בארבע השנים האחרונות נדחה אך ורק בזכות הסיוע האמריקני, כעת מאיים טראמפ על הברית האסטרטגית והחשובה ביותר שהכיר העולם מאז מלחמת העולם השנייה (פרשנות)
בכל פעם שעורך חרדי מקליד את המילה 'חסידי' ליד המילה 'נעצר', הוא לא רק מדווח על חדשות - הוא מסמן לחילונים על מי מותר להם לירות. זהו המופע המביש של 'החרדי היפה' שמוכן למכור את האח שלו עם הפאות הארוכות תמורת ליטוף מהממסד. הגיע הזמן להודות: הפכנו לגרסה החרדית של אלו שמשחירים אותנו (חרדים)
מגרוסוורדיין ועד שיכון ויז'ניץ: קווים למשנתו החינוכית של הרה"ק מויז'ניץ, שהניח את יסודות החינוך הטהור לאחר השואה, והתווה את יסודות "השיטה הקדושה" המהווה חומת מגן לנוער החסידי עד עצם היום הזה (מאמרים)
מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון נחשב ליורש הפוטנציאלי המוביל בקרב הנהגת שלטון הטרור בטהרן | עם זאת, מהלך שכזה מהווה סיכון משמעותי עבור האיראנים - איום מתוך העם, ולא פחות מכך מישראל והמערב | מוג'תבא חמינאי, ילך בקרוב בדרך אביו - תרתי משמע (פרשנות)
בין ג'יהאד לגיאופוליטיקה
מהלך התאבדותי? למה איראן תוקפת את מדינות המפרץ בזמן שהיא נלחמת על קיומה? | פרשנות
ישראל גראדווהל
המהלך האיראני לתקוף את מדינות המפרץ בזמן שהיא נלחמת על עצם קיומה נתפס במדינות מסוימות כהתאבדות, מעין ג'יהאד קולקטיבי של הרפובליקה האיסלאמית | האמת כנראה פשוטה הרבה יותר (פרשנות)
עיני העולם נשואות ליום שישי הקרוב, אז צפוי להיפגש שליחו של הנשיא טראמפ סטיב ויטקוף עם שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י | הסיכון הוא גדול, למרות שויטקוף אמר אתמול לישראלים כי ארה"ב "אינה נאיבית", כך לפי הדיווחים | ובכל זאת, נראה שטראמפ מחפש תירוץ מדוע לא לתקוף, יותר ממה שהוא מחפש לפתור בעיות (דעה)
כשמרדכי דוד חסם את רכבו של אהרן ברק, המכונה התקשורתית נכנסה לטלטלה תוך דקות: "אנרכיה" ו"פגיעה בשלטון החוק" הפכו למילות המפתח. אבל מעבר למעשה עצמו, האירוע הזה הציף מחדש את היבלת הכי כואבת בשיח הציבורי: השאלה היא לא רק אם חסימת רכב היא פסולה אלא למה הזעזוע התקשורתי מופעל באופן סלקטיבי כל כך. כאן מתחיל המאבק האמיתי - לא על הכביש, אלא על המנגנון שמחליט עבורנו מתי מדובר ב"מחאה לגיטימית" ומתי ב"חציית קווים" (פוליטי)
עוד בטרם טופל כבוד המת בזירת האסון, פרץ מחול שדים ציבורי בשאלת 'מי אשם?' | מלבד האשמים ה'טבעיים' בזירה, קרי: הנהג, המפגינים והמשטרה, הופנו אצבעות מאשימות כלפי כל העולם (כמעט) | העובדה שהנהג ערבי - סיבה לאשמה, חברת האוטובוסים שהעסיקה אותו - גם היא אשמה, ועד כמובן נתניהו והפוליטיקאים החרדים | אפילו הסיסמא הנואלת 'נמות ולא נתגייס' גם היא כבר אשמה | מתי נבין שפסטיבל ההאשמות הזה לא מקדם אותנו לשום מקום - ובוודאי שלא ימנע את האסון הבא? | טור דעה (חרדים)
התקשורת בישראל חולה במחלה מסוכנת. לא כל התקשורת אבל רובה, זו ששייכת לצד "הנכון", לצד ה"נאור" | בין סתימת פיות לדמוקרטיה, לפעמים מדובר בהבדל דק כחוט השערה (חדשות)
לרגל ההילולא
מרן היה נותן לי להרגיש כאילו אני האדם היחיד בחדר / הנשיא יצחק הרצוג בטור מיוחד
יצחק הרצוג
נשיא המדינה יצחק הרצוג בטור מיוחד לרגל יום השנה לפטירת הראשון לציון מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בטורו מתייחס הנשיא למורשתו הרוחנית והציבורית של הרב, לדמותו כמנהיג ומחנך לדורות, ולתרומתו הייחודית לאחדות העם ולבניין מדינת ישראל (דעות)
