בבלי
ילך בדרך אביו

מוג'תבא ח'אמנאי: יורש הצללים או המטרה הבאה? והאם הוא באמת מסוכן יותר מאביו?

מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון נחשב ליורש הפוטנציאלי המוביל בקרב הנהגת שלטון הטרור בטהרן | עם זאת, מהלך שכזה מהווה סיכון משמעותי עבור האיראנים - איום מתוך העם, ולא פחות מכך מישראל והמערב | מוג'תבא חמינאי, ילך בקרוב בדרך אביו - תרתי משמע (פרשנות) 

מוג'תבא חמינאי (צילום: מתוך סוכנות הידיעות האיראנית)

כשאנחנו בוחנים את עלייתו האפשרית של מוג'תבא, אנחנו לא מדברים רק על חילופי גברי, אלא על פוטנציאל לשינוי מבני עמוק ברפובליקה האסלאמית. בניגוד לאביו, שהגיע לתפקיד כמעט כ"פשרה" פוליטית בין מחנות, מוג'תבא צמח מתוך ליבת מנגנוני הביטחון והדיכוי.

הסכנה במוג'תבא נובעת משלושה גורמים מרכזיים:

היעדר "עקומת למידה": מוג'תבא כבר שקוע עמוק בניהול השוטף. הוא לא יזדקק לתקופת הסתגלות; הוא מכיר כל בורג במכונת המלחמה ובפרויקט הגרעין.

ברית הדמים עם משמרות המהפכה: בעוד עלי ח'אמנאי היה צריך לתמרן בין אנשי הדת לצבא, מוג'תבא נתפס כ"איש שלהם". עלייתו עשויה לסמן את הפיכתה הסופית של איראן לדיקטטורה צבאית-דתית שבה הקיצוניות היא הישרדות.

הוכחת יכולת בדיכוי: המעורבות שלו ב-2009 מלמדת על אדם שלא מהסס להשתמש בכוח ברוטלי נגד עמו שלו. עבורו, דיאלוג עם המערב נתפס כחולשה מסוכנת. הבעיה של מוג'תבא היא תאולוגית כי דרגת ה"חג'ת אל-אסלאם" היא אכן מכשול, אך ההיסטוריה מוכיחה שהפוליטיקה באיראן מכופפת את ההלכה.

אם המערכת תחפוץ בו, "הסמכה מהירה" לאיתוללה היא עניין של ביורוקרטיה דתית בלבד. והיא גם אידיאולוגית כי המהפכה האיראנית חרתה על דגלה את סיום שלטון השושלות (השאה). מינוי הבן למנהיג עליון נראה לרבים בתוך איראן כבגידה בערכי המהפכה. זהו עקב אכילס שלו, שעלול לעורר תסיסה גם בתוך הממסד השמרני.

מותו של ראיסי והשמועות על מעורבות מוג'תבא בנעשה סביב אביו, יוצרים סביבו הילה של אדם חסר רחמים. בפוליטיקה האיראנית, פחד הוא כלי עבודה. אם הוא אכן "ניקה את השולחן" מיריבים, זה הופך אותו ליעיל מאוד בטווח הקצר, אך לשנוא מאוד בטווח הארוך.

נראה כי מוג'תבא ח'אמנאי נמצא בנקודה הקרובה ביותר לכיסא המנהיג, אך הכיסא הזה מעולם לא היה רועד יותר.

המערכת האיראנית בעת מלחמה מעדיפה המשכיות וקשיחות על פני אי-ודאות. משמרות המהפכה צריכים דמות שהם סומכים עליה כדי לשמור על נכסיהם. כאן טמונה השאלה הגדולה. ברגע שמוג'תבא יצא מהצללים אל אור הזרקורים כמנהיג הרשמי, הוא הופך לכתובת הישירה לכל תסכולי העם האיראני ולכל פעולת נגד של המערב וישראל.

יעד לחיסול?

בעולם של היום, מנהיג איראני שמאיץ את פרויקט הגרעין ומגביר את התוקפנות האזורית נמצא תחת כוונת מתמדת. אם הוא אכן "מסוכן פי עשרה", כפי שעלה מדיווחים מסוימים, הוא גם הופך את עצמו למטרה דחופה פי עשרה.

סביר להניח שמוג'תבא יצליח לתפוס את השלטון, אך כהונתו תאופיין במאבקי הישרדות פנימיים וחיצוניים שיקצרו את ימיה משמעותית לעומת כהונת אביו הארוכה.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בדעות ופרשנויות: