

אירועי ל"ג בעומר בשנת תשפ"ו עמדו בסימן שאלה גדול סביב ההיתכנות לקיום אירוע המוני בציון התנא רשב"י במושב מירון, בשל הסמיכות הגיאוגרפית לגבול לבנון והמתיחות הביטחונית. בתום סדרת דיונים שכללה את השתתפותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, צמרת פיקוד העורף ופיקוד צפון בצה"ל, גורמים חרדים והשר הממונה שלמה קרעי, הוחלט על ביטול אירוע המוני במתכונת המקובלת.
המתווה שהושג כלל את פיצול המשתתפים בליל ההילולה ולאורך היום שאחריו ל-10 מוקדים שונים במתחם מירון כשבכל מתחם אושרה התקהלות של עד 1,500 איש בו זמנים - ובלבד שסך הנמצאים במתחם מירון לא יעלה על 10,200 איש בו זמנים.
בשל ההגבלות שהוטלו על מירון, מעמדי הדלקה המוניים הועתקו למקומות חלופיים. האירוע הגדול והבולט מכולם שהועתק ממירון הוא אירוע ההדלקה ההמונית של המשפיע החסידי הגה"צ ר' אלימלך בידרמן שהודיע על העתקת האירוע שלו לרחוב שפע חיים בירושלים. אדמו"רים רבים הודיעו על העתקת האירועים ממירון לערים אחרות כשחלק מהחלופות שנבדקו היה קיום אירועים חסידיים המוניים בחברון סמוך למערת המכפלה.


















כל הזכויות שמורות לבבלי בע״מ