השליח האמריקני סטיב וויטקוף בחר בשבת לפזר לאוויר העולם התרעה מדאיגה: "טהרן רחוקה שבוע בלבד מהפצצה".
ההצהרה מגיעה בניגוד מוחלט להתעקשותו של טראמפ כי הגרעין "הושמד לחלוטין" במבצע פטיש חצות.
האם הצהרותיו של הנשיא טראמפ בקיץ האחרון על "חיסול" תוכנית הגרעין היו מוקדמות מדי?
הדילמה של טראמפ: בין כוח מוחלט לעסקה פוליטית
הדיווח הדרמטי של סטיב וויטקוף מעמיד את הנשיא דונלד טראמפ בפני מבחן גורלי. עם "זמן פריצה" של שבוע אחד בלבד, הנשיא כבר לא יכול להסתפק בהצהרות בומבסטיות ברשתות החברתיות.
הוא נאלץ לבחור כעת בין הפעלה מאסיבית של כוח צבאי לבין ניסיון לרקוח "עסקה היסטורית" שתמנע עימות חזיתי.
בקיץ האחרון, לאחר שבעזרת ה' מבצע "Midnight Hammer" (פטיש חצות) פגע קשות באיראן, טראמפ מיהר להכריז על השמדה מוחלטת של מתקני הגרעין. אולם, נראה כי המציאות הצבאית בשטח הייתה שונה ומורכבת הרבה יותר.
כישלון הפצצות חודרות הבונקרים: מסתמן כי פצצות ה-GBU-57 הצליחו "לנקות" רק את תשתיות השטח ודרכי הגישה. צילומי לווין מפברואר 2026 חושפים כי איראן הקימה מבני בטון אדירים תחת שכבות עפר עבות כדי להסתיר את אזורי הפיצוץ.
במקום לשקם את נתנז, האיראנים ניצלו את השנה האחרונה להעברת מלאי האורניום (כ-440 ק"ג ברמת 60% שנמדדו באוקטובר 2025) אל מתחת להרי גרניט בתוך מנהרות בלתי חדירות. במצב כזה, המרחק בין 60% לרמה צבאית של 90% הוא עניין של ימים ספורים בלבד, כמובן בתנאי שתשיג את טכנולוגיית ראש הנפץ הגרעיני.
כלכלת התאבדות בשרות האייתוללות
כיצד מדינה הסובלת מאינפלציה דוהרת של 60% ומלמעלה מ-30,000 הרוגים במהומות פנימיות (נכון לינואר 2026) מצליחה עדיין לאיים על העולם?
נראה כי המשטר בחר בצעד קיצוני: להקריב את העם האיראני ולתת לכלכלה לקרוס, ובלבד שכל המשאבים יופנו ל"תעודת הביטוח" של המשטר, הגרעין. איראן אינה "מרימה את הראש מעל המים", אלא צוללת בכוונה למעמקים, למקום שבו המכ"מים והסנקציות אינם יכולים להגיע.
"אמנות העסקה" או מדיניות בת יענה?
יש החוששים כי טראמפ, האיש של "אמנות העסקה", מעדיף תוצאה פוליטית על פני אמת פשוטה. על פי הדיווחים, וויטקוף הציע בחשאי לטהרן מתווה של "העשרה סמלית" ל-1.5% בלבד.
עבור טראמפ, ההישג אינו נמדד במספר הצנטריפוגות שנותרו במנהרות, אלא בנייר עליו יהיה חתום "הסכם שלום היסטורי". הוא ישווק זאת כניצחון הגדול של המאה, גם אם המנהרות בטהרן ימשיכו לרחוש פעילות גרעינית ענפה.
סיכום: הנגיף שלא חוסל
האמת המרה היא שאיראן מעולם לא חדלה מלהיות מסוכנת. המתקפה ב-2025 טיפלה בתסמינים (המפעלים) אך לא חיסלה את הנגיף (הידע המדעי והמלאי המוסתר). האזהרה של וויטקוף היום היא למעשה הודאה בכישלון הכוח הברוטאלי מול אידיאולוגיה שמוכנה להקריב את עמה למען פצצה.
אם טראמפ יסתפק ב"כניעה תקשורתית" ובהסכם חלול, הוא עלול להיזכר לא כנשיא חזק, אלא כמי שהוביל את ארה"ב למדיניות חלשה המזכירה את ימי ג'ימי קרטר.
0 תגובות