
הגאון רבי ברוך שמואל דויטש זצ"ל ישב עם שניים מטובי תלמידיו, מתעמקים בדף גמרא בבא קמא צג. כשהגיעו למילים "אמר לי רב אסי בר חמא" כשלפתע הגרב"ש נעצר, מפליג ונוסק במחשבות עיליות. התלמידים מבחינים בהתלבטותו ונזכרים ברגע זך וטהור דומה מהעבר.
"פעם, כשלמדנו ענייני קידוש החודש", מספר אחד התלמידים, "נתקלנו בלשון 'וט' חלקים'. היה ברור שזה טעות - לפי החשבון היה שם המון חלקים". הרב דויטש הסיק אז שהיה אמור להיות כתוב 775 חלקים, והמדפיס כתב אותם באותיות "תשע״ה". הגיע הבחור הזעצער והוריד את הגרשיים, לתשעה, ואז כתב ט' שהיא בגימטרייה תשעה - "ט' חלקים" – פלאי פלאים!
נחזור לבבא קמא: תוך כמה דקות עבר הגרב"ש על כל הש״ס - בבלי וירושלמי - וקבע: "אין כזה לשון בש״ס: 'רב אסי בר חמא'!".
אלא שהתלמידים חזו ברבם שידע תשובה לקושייתו, ולא רצה לספר את הפתרון. רק כשהתלמידים הוציאו ממנו בכח, הוא נענה ואמר: "בספר 'הערוך' כתב שאסי זה יוסי, ובספר 'דורות הראשונים' כתב שיוסי זה יוסף. נמצא שבגמרא שלנו צריך לגרוס: 'אמר ליה רב יוסף בר חמא'".


מכאן תהו התלמידים מדוע הגרב"ש לא ענה פתרון הקושיה מיד?
"שלא תחשדו שאני מכלה את זמני בעיסוק רב בפרפראות הללו", הסביר הגרב"ש, "ותתפתו להעניק לדברים כאלה מדי הרבה זמן ותיסחפו לטפל במקום העיקר!".
הסיפור לא נגמר כאן.
אחד מאותם תלמידים נשבה לנושא. כשנתפרסם ספר "ברכת כהן על התורה" חיבור "מגילת ספר", ובו לשונות מקבילות של תנאים ואמוראים במרחבי הש״ס, נדלקו רעיונותיו, והחל מציין בשולי לימודיו תוספות כאלה, וריכז הכל בחיבור אחד - עבה יותר מספרו של המחבר המקורי.
הגיע התלמיד לרבו וביקש ממנו הסכמה לספרו.


"אנחנו לא אוניברסיטה!"
התשובה הייתה קשה ובלתי צפויה. הגרב"ש דויטש סירב להעניק הסכמה וענה בחריפות: "אנחנו לא אוניברסיטה!".
לכאורה, הגישה הזו לא סותרת את עצמה? הרי אותם ספרים – 'הערוך' ו'דורות הראשונים' – שהגרב"ש השתמש בהם לפתרון הבעיה, הוקדשו כולם לעיסוק מקיף באותם נושאים שהתלמיד רצה לחקור, ואלו מגדולי הדורות, והיאך הגדיר הגרב"ש את הספר כ"אוניברסיטה"?!
הגאון רבי יוסף דוד וינגרטן רב ביה"כ 'קהל חסידים' נאות הפסגה מודיעין עילית הציע הבחנה מעניינת: "דורות הראשונים חובר כנגד המשכילים - זה היה צורך מלחמתי. הערוך חי בדורות קדומות יותר ואי אפשר להביא ראיה לימינו לעסוק בחיבור ספר שלם בנושאים אלו".
• • •
רבי נתן בן יחיאל מרומי בעל ספר "הערוך", היה ראש ישיבה מפורסם ברומא במאה ה-11. הוא היה נצר לשבט יהודה, מאחת מארבע המשפחות המיוחסות ברומא שהובאו מירושלים על ידי טיטוס. הערוך הוא המילון הקדום המקיף ביותר של ספרות חז"ל, ודבריו היוו אבן בסיס לכל הבאים אחריו. השלים את מלאכתו הגדולה בשנת תתס"א (1101) והספר נדפס לראשונה באיטליה בסביבות רל"ה (1470).
הרב יצחק אייזיק הלוי (תר"ח-תרע"ד, 1847-1914) - נולד בעיירה איווניץ באזור מינסק, לר' אליהו הלוי ולרחל, בתו של רבי מרדכי אליעזר מקובנא. בגיל שלש עשרה נשלח ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד תורה מפי רבי יוסף דב סולובייצ'יק. בגיל עשרים נתמנה לתפקיד גבאי בישיבת וולוז'ין ועסק בפעילות ציבורית.
הרב הלוי עסק רבות בנושאי השקפה ואמונה ונאבק עם המשכילים, אשר ניסו לגרום לסגירת החדרים. הוא סיכל את מאמציהם של המשכילים להוציא לאור שולחן ערוך מחודש "מוגה ומתוקן".
חלק חשוב ממאבקו בהשכלה הייתה הוצאת הספרים "דורות הראשונים". ספריו אלו היוו תשובה תורנית מדעית לכמה מספריהם של המשכילים, מאסכולת חכמת ישראל. הספר כולל 7 כרכים העוסקים בתולדות ישראל מתקופת המקרא ועד סוף תקופת הגאונים.
את ספרי "דורות הראשונים" הוא הוציא שלא לפי הסדר הכרונולוגי, אלא לפי מה שראה כנחוץ יותר. ראשונה יצא לאור החלק השלישי של ספרו על תקופת הסבוראים והגאונים (1897), לאחר מכן החלק השני על סוף תקופת התנאים וחיבור המשנה ועל תקופת האמוראים והתלמוד (1901). הכרכים כוללים: כרך א' - סוף החשמונאים עד נציבי רומא, כרך על התקופה האחרונה של בית שני - זמן נציבי רומא והמלחמה, וכרכים נוספים העוסקים בתקופות שונות בתולדות ישראל.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
0 תגובות