קבר יוסף בשכם

קבר יוסף הצדיק ממוקם בעיר שכם שבשטחי הרשות הפלסטינית, והוא נחשב לאחד המקומות הקדושים ביותר לעם היהודי. על פי המסורת, במקום זה קבור יוסף הצדיק, בנו של יעקב אבינו, שעצמותיו הובאו ממצרים על ידי משה רבינו בעת יציאת מצרים. המקום מהווה מוקד של זיקה היסטורית ודתית עמוקה, והוא מושך אליו אלפי מתפללים המבקשים להתפלל בציון הקדוש.

בשנים האחרונות מתקיימות כניסות מאורגנות לקבר יוסף בליווי כוחות הביטחון, בהן משתתפים אלפי מתפללים מכל גווני הציבור היהודי. בכניסות אלו מתקיימים אירועים מרגשים כגון הכנסת ספר תורה, טקסי חלאקה וברית מילה. ראש מועצת שומרון יוסי דגן וח"כ צבי סוכות הם בין המובילים את המאבק להרחבת הנגישות למקום. לאחר מאבק ארוך, אושרה לראשונה מזה 25 שנה תפילת שחרית באור יום בקבר יוסף, צעד שתומך הרב יצחק שפירא מישיבת עוד יוסף חי מכנה "תיקון היסטורי".

המקום נטש על ידי צה"ל לפני כ-25 שנה, בעקבות הסכמי אוסלו והאירועים הביטחוניים שהתרחשו באזור. מאז, הכניסה למקום מתאפשרת רק במסגרת כניסות מאורגנות ומתואמות עם כוחות הביטחון. האירוע הטראגי של מדחת יוסף הי"ד, לוחם מג"ב שהופקר למוות בשנת 2000, מהווה סמל למחיר הכבד ששולם על נטישת המקום. אחיו מהדי יוסף ממשיך לקרוא לשיבה למקום הקדוש.

כיום קיים מאבק ציבורי ופוליטי להשבת נוכחות יהודית קבועה בקבר יוסף. משפחות מבקשות לקיים אירועי משפחה במקום, וראשי ישיבות מקדמים יוזמות לנוכחות קבועה בשטח. הטענה המרכזית היא שגם על פי הסכמי אוסלו, המקום אמור להיות נגיש לתפילה יהודית. בכנסים מיוחדים בכנסת נדונה הסוגיה, עם קריאות לגיוס קונצנזוס רחב מכל גווני הציבור והמערכת הפוליטית.

הכניסות לקבר יוסף מלוות בסיכונים ביטחוניים משמעותיים. אירועים של חיכוכים עם תושבים פלסטינים, תקיפות ואף גניבת רכבים של מתפללים שנכנסו ללא תיאום, מדגישים את המורכבות הביטחונית. מערכת הביטחון שבה ומזהירה כי כניסה לשטח A ללא תיאום אסורה ומסכנת חיים, ומחייבת את הציבור להיכנס רק במסגרת הכניסות המאורגנות.

בכניסות המאורגנות משתתפים רבנים בכירים, אדמו"רים, חברי כנסת ואישי ציבור מכל הזרמים. האדמו"ר מקאליב, הגאון רבי ראובן אלבז מחבר מועצת חכמי התורה, והרב אורי שרקי הם בין המשתתפים הבולטים. גם משוחררי חטופים כמו אגם ברגר הגיעו להתפלל במקום לאחר שחרורם. המתפללים רואים בקבר יוסף "שורש האומה היהודית" ומקום שמסמל את הזיקה ההיסטורית לארץ ישראל.

המאבק על קבר יוסף משקף סוגיות רחבות יותר של ריבונות, זיקה היסטורית ונוכחות יהודית ביהודה ושומרון. המשתתפים בכניסות מדגישים את חשיבות האחדות והביחד של עם ישראל, ורואים בשיבה למקום משמעות לאומית ורוחנית עמוקה. הדיון הציבורי ממשיך להתנהל בין השאיפה להרחבת הנגישות למקום לבין השיקולים הביטחוניים והמדיניים.