מסכת עבודה זרה, דף סח
הדף שלנו עוסק במחלוקת ר' מאיר ור' שמעון בהלכות נותן טעם לפגם, ומביאה הגמרא ראיה ממשנה ומברייתא שעוסקות בשאור של חולין ושל תרומה שהחמיצו עיסה אחרת. והרי באופן שהשאור של התרומה החמיץ את העיסה, העיסה אסורה לישראל, אלא אך ורק לכהנים.
ברמ"א כתב שגם בימינו, למרות שכל התרומות טמאות, וצריך לשרוף אותן, עדיין צריך לתת אותן לכהן, והוא ישרוף. אולם צריך להבין מדוע המנהג בימינו אינו כן, והרוב לא נותנים את התרומות ומעשרות לכהנים וללוויים.
מה משותף לקוגעל, חמין וג'חנון?
ובכן, בספר יד אפרים תירץ שמרוב אריכות הגלות והגזירות, התבלבלו כ"כ הכהנים שכבר אין לנו דין כהנים. אך הקשה עליו החזון איש שהרי כן נוהגים הכהנים היום לברך על נשיאת כפיים ופדיון בכור, אז אם כך רואים שיש דין של כהנים גם בימינו. אלא תירץ החזון איש, שכיון שהיום נותנים לכל מי שאומר על עצמו שהוא כהן או לוי לעלות לתורה עפ"י מה שהוא מעיד על עצמו, ולכן אם יתנו להם גם תרומות ומעשרות זה יכול להרבות שקרנים, וממילא יגרור לאיסורי תורה כגון ברכה לבטלה וכולי.
אמנם בספר מנחת יצחק כתב שזה רק מעיקר הדין, אבל המהדרין כן נוהגים לקיים מצוות נתינה לכהנים וללווים, ובפרט שיש לחשוש לשיטת הרמב"ם, שלדעתו לא יוצאים ידי חובה בהפרשת המעשרות לבד, ללא נתינה, אלא שהנתינה לכהן וללוי היא חלק מתיקון הטבל, ולכן לפי שיטה זו, ישנה חובה גמורה לתת לכהן וללוי. אך חשוב לציין שדעת רוב הפוסקים אינה כך, אלא הטבל מתוקן ע"י ההפרשה בלבד.
0 תגובות