"תכתוב את הגט - אחר כך אני אחליט למי לתת אותו"

בדף שלנו ממשיכה הגמרא לברר את מקור דבריו של רבא שאמר: שגט שנכתב בסתם, הוא גט פסול. ומנסה הגמרא להוכיח מדברי המשנה בגיטין על אדם, שהיו לו שתי נשים עם שם זהה, והוא אמר לסופר כתוב לי גט, ואחר כך אני אחליט את מי אני רוצה לגרש, הגט הזה הוא גט פסול לגרש בו, ומכאן ראיה שגט שנכתב סתם הוא גט פסול. דוחה הגמרא ששם יש סיבה אחרת לפסול, והסיבה היא שאין ברירה. הדבר לא יכול התברר למפרע.

מסביר רש"י שזה יותר גרוע מגט סתם, כי אולי בשעה שכתב לא התכוון לאחת אלא לשניה. ומשמע מרש"י שכל הבעיה היא שישנו חשש שהוא התכוון לאשה השניה, אבל מלשון הגמרא משמע שהוא פשוט טרם החליט למי יתן, והוא לא חושב על אף אחת במפורש, כל השאלה היא האם כשהוא יחליט, זה יוכל לחול מפרע או לא. ומסבירים הראשונים שרש"י הולך לשיטתו, שכתב לגבי אדם שאמר "שני לוגין שאני עתיד להפריש מחבית זו יהיו מעכשיו תרומה", שגם למי שסובר ש"אין ברירה", התרומה תחול, אלא שכל לוג ולוג שבחבית הוא בספק האם הוא הלוג שעליו חלה התרומה או לא, ולא כמו שיטת התוספות שכתבו שלמאן דאמר "אין ברירה" התרומה כלל לא חלה, וכל החבית נשארת טבל ודאי. ממילא, במקרה שלנו, לשיטת רש"י הגט כביכול נכתב עבור אחת מהן, אלא שיש לנו ספק למי, וזה יותר גרוע מגט סתם.