"הלכה ב-60 שניות": הפוסק הגאון רבי בנימין חותה מגיש מדי בוקר פינת הלכה יומית קצרה ואקטואלית, המתמצתת את פרטי הדינים והמנהגים.
ובפינה היומית: הלכה מדיני תפילה הקשורים למלחמה. אדם באמצע עמידה בבית כנסת או אישה מתפללת בבית, התחילה אזעקה באמצע שמונה עשרה. רבותיי, חובה באמצע שמונה עשרה לעקור את הרגליים וללכת לרוץ לממ״ד או למקלט. חובה. אין דבר כזה להמשיך את העמידה. זה פיקוח נפש. חייבים לעצור באמצע שמונה עשרה.
אלא שאם הולכים למקום אחר, וזה לוקח זמן, אתם יודעים, זה זמן שנקרא בהלכה "שוהה כדי לגמור כולה". מה זה שוהה כדי לגמור כולה? אם אדם עשה הפסקה באמצע שמונה עשרה, הפסקה, שבהפסקה הזאת אפשר להספיק את כל העמידה לפי הקצב שלו, צריך לחזור לראש העמידה.
במקרה כזה, כשהוא רץ למקום אחר, ימשיך שם את העמידה. אבל אין דבר כזה לומר, 'אני בעמידה אני ממשיך'. רבותיי, זה איסור מוחלט. זו חובה מדאורייתא, אדם חייב לשמור את עצמו. חלילה וחס להיות בפחד, כי ככה ציווה הבורא. אדם חייב לדאוג כל מה שאפשר בטבע לשמור את עצמו, שחס ושלום לא יאונה לו כל רע. לכן חובתנו, גם באמצע שמונה עשרה, לעצור, לרוץ לממ״ד, לרוץ המקלט, כל אחד לפי המקום שלו, לפי הכללים.
0 תגובות