בעיירת נופש באלפים האוסטריים התרחש במהלך בין הזמנים האחרון מקרה שהפך לדוגמה מובהקת לפסיקה הלכתית חשובה בנושא חיישנים אלקטרוניים בשבת קודש. משפחות חרדיות שהגיעו למנוחה בין זמנים נתקלו בבעיה הלכתית מורכבת: בדירות הנופש הותקנו גלאי תנועה רגישים שהפעילו תאורה חזקה בכל תנועה במסדרונות.
הבעיה התגלתה שעתיים בלבד לפני כניסת השבת, כאשר אחד הנופשים ירד לחדר המדרגות וגילה כי כל תנועה מפעילה באופן מיידי שורת נורות לד עוצמתיות. בעל הדירה המקומי סירב בתוקף לנתק את המערכת מטעמי ביטחון וביטוח, והדבר יצר מצוקה הלכתית ממשית.
במצב הלחץ הועלו הצעות שונות, חלקן משעשעות וחלקן בלתי מעשיות לחלוטין: תכנות שואב אבק רובוטי שיעבור במסדרון, או אף שימוש בכלבו של שכן להפעלת התאורה – רעיון שנפסל מיד משום איסור שביתת בהמה וחילול שבת. אחד השכנים היהודים הציע "פתרון" שלדעתו היה גאוני: הוא פיזר מנורות לילה קטנות ודולקות לאורך המסדרון כולו, בטענה שכך האור הנוסף שייווצר מהחיישנים יהפוך ל"פסיק רישא דלא איכפת ליה" ויהיה מותר לעבור. שכן אחר התריע בפניו שמדובר בהערמה פסולה ומיהר לחפש לעצמו דירה אחרת, אך בעל הרעיון התעקש על דעתו.
בליל שבת התברר שה"פתרון" קרס: דקה לפני השקיעה עבר השכן הגוי במסדרון וסילק בכעס את כל המנורות שהונחו. כשנפגשו השניים בבית הכנסת, סיפר בעל ה"פטנט" בנונשלנטיות כי הוא מגדיר את עצמו כ"אנוס לצורך מצווה" ולכן מותר לו להפעיל את החיישנים כדי להגיע לתפילה בציבור. התשובה הזו עוררה סערה בבית הכנסת, כאשר השכן הזדעזע והטיח בו בכאב כי אין שום היתר של "אונס" המאפשר להדליק חשמל בידיים בשבת קודש למען תפילה בציבור, ועדיף להתפלל ביחידות מאשר לעבור על איסור מלאכה גמורה.
הפסיקה ההלכתית המקיפה בנושא זה ניתנה על ידי הגאון רבי שלום יוסף גלבר והגאון רבי יצחק מרדכי הכהן רובין מקהילת 'בני תורה' בנוף ירושלים. בפסקם הבהירו הפוסקים כי הפעלת עין אלקטרונית בבניין אינה בגדר "גרמא" כלל ועיקר, אלא מהווה מעשה בידיים ממש. כשם שלחיצה על דוושת גז ברכב או על הדק של אקדח נחשבת למעשה ישיר בדיני נזיקין, כך אדם הפוסע מול גלאי המיועד להאיר לבאי הבניין מבצע מלאכת מחשבת גמורה ומוחלטת.
הפוסקים שליט"א דחו לחלוטין את הסברה של "אור מוקדם": גם אם דולק אור חלש במסדרון, תוספת האור החזק הנדלק עקב ההליכה מהווה הנאה ישירה ומוגדרת כ"פסיק רישא דניחא ליה" האסור בתכלית האיסור. כמו כן נפסלו "פתרונות" של כיסוי המנורות או הליכה בעצימת עיניים, שאף הם בגדר איסור גמור. גם השימוש במכשירים רובוטיים בשבת נדחה מחמת פירצה חמורה בחומת השבת.
הפתרון ההלכתי היחיד שהוצע על ידי הפוסקים שליט"א היה כיסוי פס דק בלבד מחלקו של החיישן, פעולה שיוצרת "שביל עיוור" צר בצמוד לקיר שבו ניתן לצעוד מבלי להיקלט בעין האלקטרונית. בנוסף הובהר כי בשעת הדחק מותר להיכנס לבניין מיד בעקבות שכן נכרי שנכנס לצורך עצמו והפעיל את התאורה, אך להדליק את האור בעצמו – אפילו למטרת תפילה בציבור – נותר איסור חמור ללא כל פשרות.
המקרה באלפים האוסטריים מדגים את חשיבות ההיערכות המוקדמת לשבת קודש ואת הצורך בבירור הלכתי מוקדם בכל מקרה של ספק, תוך הקפדה מוחלטת על הוראות גדולי הפוסקים שליט"א.
0 תגובות