על פי המסורת בחב"ד את ניגון “האדרת והאמונה” היה שר החסיד ר׳ שלמה “דער געלער” (שלמה הצהוב), בלכתו רגלי מעירו נעוול לליובאוויטש. מאז נקרא הניגון על שמו: “שלמה דעם געלענ׳ס ניגון” (ניגונו של שלמה הצהוב).
בניגון הזה מתבטאים שמחת הנפש וביטול היש בבת אחת. הניגון מופיע כ־ניגון ק״ד בספר הניגונים. הייטנר החליט להוסיף שתי שורות חדשות לסוף הפיוט אותן כתב בעצמו.
הייטנר: "הוספה שלי לסיום: בדרך כלל נשארות בסוף הניגון שתי שורות שמושרות בלי מילים (כי לפי המבנה נגמר הטקסט), אז הוספתי שתי שורות להשלמה:
"כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת לְחַי עוֹלָמִים
נִפְגָּשׁ בְּתוֹם הַגָּלוּת עִם חַי עוֹלָמִים"
0 תגובות