

ישיבת בין הזמנים היא מסגרת לימודית מיוחדת המתקיימת בתקופות החופשות של בחורי הישיבות, בעיקר בחודש ניסן (בין פסח לעצרת) ובחודש אלול. מסגרות אלו נועדו לאפשר לבחורי ישיבות להמשיך בלימוד תורה גם בתקופות בין הזמנים הרגילים, תוך שמירה על קשר עם עולם התורה והישיבה. הישיבות מתקיימות במגוון מקומות ברחבי הארץ, כולל ירושלים, בני ברק, אשדוד, רחובות, מודיעין עילית ועוד ערים.
בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופת מבצע "חרבות ברזל", זכו ישיבות בין הזמנים לחשיבות מיוחדת. גדולי התורה, ובהם הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, והגאון רבי דוד יוסף, הגיעו למעמדי פתיחה וסיום של ישיבות אלו כדי לחזק את בחורי הישיבות. הרבנים הדגישו את חשיבות ההתמדה בלימוד התורה דווקא בתקופות מאתגרות, כאשר עולם התורה מתמודד עם ביקורת ולחצים חיצוניים.
מעמדי הפתיחה והסיום של ישיבות בין הזמנים מתאפיינים בהשתתפות המונית של בחורי ישיבות ואברכים. במהלך המעמדים נשמעים שיעורי תורה מפי גדולי הדור, דברי חיזוק והתעוררות, ולעיתים גם מתקיימים סיומי מסכתות על חומר שנלמד במהלך תקופת בין הזמנים. הגאון רבי משה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף, הדגיש בשיחותיו כי "אין לנו אלא התורה הקדושה" וכי לימוד התורה הוא הנשק האמיתי של עם ישראל.
תוכניות הלימוד בישיבות בין הזמנים משתנות ממקום למקום, אך בדרך כלל כוללות סדרי לימוד קבועים בגמרא, הלכה ומוסר. חלק מהישיבות מציעות גם תוכניות מיוחדות כמו מבחנים על החומר הנלמד, טיולים חינוכיים לקברי צדיקים, ופעילויות לחיזוק הרגש היהודי. בשנת תשפ"ד, למשל, אלפי בחורי ישיבות מירושלים יצאו לטיול בצפון במסגרת ישיבת בין הזמנים, כשהשיא היה כנס חיזוק בציון הרשב"י במירון.
האדמורי"ם וראשי הישיבות רואים חשיבות רבה בהשתתפות אישית במעמדי ישיבות בין הזמנים. האדמו"ר מטאהש, האדמו"ר מבאבוב, האדמו"ר מביאלה ואחרים מגיעים לבקר את תלמידי הישיבות במהלך הלימוד, מעניקים להם תשורות ומביעים קורת רוח מההתמדה בתורה. הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון, הדגיש בשיחותיו את החשיבות של "להישאר בבית השם למרות הקשיים" ולא ליפול לרשת הייאוש נוכח הגזירות המרחפות על עולם התורה.
בתקופת מבצע "חרבות ברזל", התקבלו החלטות מיוחדות לגבי אורך תקופת בין הזמנים. המנהיג הליטאי הגאון רבי דב לנדו הורה לקצר את תקופת בין הזמנים ולהקדים את תחילת זמן החורף, "בשל ריבוי הגזרות וההכפשות המתרבות כנגד בני הישיבות". החלטה זו משקפת את התגובה של עולם התורה למצב הביטחוני והחברתי, תוך שמירה על המשך העיסוק בתורה כערך מרכזי.
ישיבות בין הזמנים מתקיימות גם בקהילות חסידיות שונות, כאשר כל חסידות מארגנת מסגרות לימוד לבחוריה. בחסידות ויזניץ, סערט ויזניץ, באבוב וטאהש מתקיימות ישיבות בין הזמנים מסודרות, שבהן האדמורי"ם מגיעים לעודד את הבחורים ולהביע הערכה להתמדתם. במקרים מסוימים, כמו בחסידות פינסק קרלין, מתקיימים אירועים מיוחדים כמו מעמד שאיבת "מים שלנו", שבהם משתתפים רק בחורים שלמדו מספר שעות מסוים במהלך ישיבת בין הזמנים.









כל הזכויות שמורות לבבלי בע״מ