במהלך רב-שיח ומרתק שנערך עם אברכי כולל "פני מנחם" עם הגר"ש אלתר שליט"א, הוא נשאל בשאלה שנגעה בנקודה רגישה, האם חסיד שבוחר בדרך לימוד השונה מזו של רבו, לוקה בחסרון ב"ביטול" או בחסידות שלו.
"לכל אחד יש את דרך הלימוד שלו; האם אין זה חיסרון בחסידות ובביטול לרבי כאשר לומדים אחרת מהרבי, וכאשר מבינים בצורה שונה ממה שהרבי לומד ומדריך בדרכי הלימוד בנגלה?"
ראש הישיבה, השיב:
"איזה רבי מדריך היום בדרכי הלימוד? צאנז? באיאן? לכל אדם יש תכונות שונות וחיבור לסגנונות לימוד משתנים. לדבריו, אדם חייב להיות "אמיתי" עם עצמו ולמצוא את "הפשט שלו" בתוך הים הגדול של התורה".
הגר"ש אלתר המחיש את חשיבות העומק על פני ההספק המהיר דרך סיפורו של רבי דוד בהר"ן שהחברותא שלו ראה שהחפץ חיים כתב באחד מספריו (ייתכן שבספר "תורת הבית") חשבון מדויק של כמה מילים ניתן ללמוד בדקה אחת. לפי החשבון שהובא בשם החפץ חיים, ניתן ללמוד כ-200 מילים בדקה, כשמכל מילה ומילה של לימוד תורה נברא מלאך.
החברותא הקשה בפני רב דוד על כך שהם השקיעו שבועיים ימים בלימוד של קטע "תוספות" אחד בלבד. הוא טען כי לפי החשבון של החפץ חיים, הם הפסידו בזמן הזה כמות עצומה של מלאכים שיכלו להיברא אילו היו לומדים בקצב מהיר יותר.
על כך השיב לו הרב בתשובה המגדירה את מהות הלימוד בעיון: "אמר לו: כן, אבל מהתוספות הזה שישבנו עליו שבועיים - יוצא מלאך גדול, לא מלאכים קטנים"
0 תגובות