ארגון הטרור חמאס פועל לבסס מחדש את שליטתו ברצועת עזה, תוך מינוי נאמנים לתפקידי ממשל מרכזיים, גביית מיסים והמשך תשלום משכורות לפעילים ולפקידים – כך עולה מהערכה צבאית ישראלית שהגיעה לידי סוכנות רויטרס וממקורות פלסטיניים ברצועה.
המהלכים מעוררים ספקות באשר לסיכויי הצלחת תוכנית השלום שמקדם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אשר מתבססת על פירוז הארגון בתמורה לנסיגת כוחות צה״ל.
על פי המסמך שהוצג לראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף ינואר, חמאס פועל “מלמטה למעלה” לשימור השפעתו, באמצעות שילוב תומכיו במשרדי הממשלה, במנגנוני הביטחון וברשויות המקומיות. בישראל מעריכים כי גם אם יוקם מנגנון אזרחי חלופי, ללא פירוז הארגון – הוא יצליח לשמר שליטה והשפעה משמעותית ברצועה.
חמאס מצדו טוען כי הוא מוכן להעביר את ניהול הרצועה לוועדת טכנוקרטים פלסטינית הנתמכת בידי ארה״ב, אך לדבריו ישראל טרם אפשרה לחברי הוועדה להיכנס לעזה. גורם ישראלי דחה את האפשרות כי הארגון ימשיך להיות גורם שלטוני, ואמר כי מדובר ב“פנטזיה מעוותת”, והוסיף: “חמאס סיים את דרכו כרשות שלטונית ברצועת עזה”.
לפי מקורות פלסטיניים, הארגון מינה חמישה מושלי מחוזות חדשים – כולם בעלי קשר לזרוע הצבאית – והחליף בכירים במשרדי הכלכלה והפנים האחראים על גביית מיסים וביטחון. מקור פלסטיני תיאר את המציאות כך: “הוא אולי יקבל את המפתחות לרכב ואולי אפילו ינהג בו, אבל זה עדיין רכב של חמאס”.
גם בצה״ל מעריכים כי תחת מנגנון טכנוקרטי עתידי, הארגון יצליח לשמור על השפעה: “ללא פירוז חמאס ותחת חסות ועדת הטכנוקרטים, חמאס יצליח לשמר השפעה ושליטה ברצועת עזה”, נכתב בהערכה.
במקביל, הארגון פועל לשיקום מנגנוני השליטה האזרחיים. לפי המסמך, לפחות 14 מתוך 17 משרדי ממשלה ברצועה חזרו לפעול, לעומת חמישה בלבד בשיא הלחימה, ולפחות 13 מתוך 25 רשויות מקומיות חידשו פעילותן.
גורמים ברצועה אומרים כי חמאס פועל גם לשיקום הסדר הציבורי ולגביית מיסים. קצין ישראלי צוטט כאומר: “אין כיום התנגדות לחמאס בתוך הקו הצהוב, והוא משתלט על כל ההיבטים הכלכליים של חיי היום יום”. פרשן פלסטיני הוסיף כי “תחנות המשטרה נפתחו מחדש… מחלקת המיסים ומשרד הכלכלה עובדים וגובים”.
לפי מקורות נוספים, חלק מרכזי מהכנסות הארגון מגיע ממיסוי סחורות מוברחות – ובהן סיגריות, טלפונים סלולריים וציוד סולארי.
חמאס גם ממשיך לשלם משכורות לפעילי ממשל וללוחמים, בסכום ממוצע של כ-1,500 שקלים בחודש, לפי מקורות בארגון.
במקביל, ועדת השלום הבינלאומית שהקים טראמפ צפויה לקיים פגישה ראשונה בוושינגטון, שבה יוצגו צעדים להמשך יישום התוכנית, כולל הקמת כוח ייצוב בינלאומי והכשרת משטרה פלסטינית חדשה. לפי דיווחים קודמים, חמאס מבקש לשלב כ-10,000 מאנשיו במנגנון הביטחון העתידי.
אנליסטית פלסטינית ציינה כי כל עיכוב בכניסת הוועדה האזרחית לרצועה מחזק בפועל את הארגון: “כל רגע של עיכוב מוביל להכתבת מציאות בשטח, שמגדילה את השליטה המנהלית והביטחונית של ממשלת חמאס בעזה”.
ישראל חוזרת ומדגישה כי היא מתנגדת לכל תפקיד עתידי לחמאס ברצועה לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023, שבה נהרגו יותר מ-1,200 בני אדם, לפי נתונים ישראליים. המלחמה שבאה בעקבותיה גבתה יותר מ-72 אלף הרוגים בעזה, לפי משרד הבריאות הפלסטיני.
אחד היעדים המרכזיים שהציבה ישראל למערכה היה פירוק יכולות השלטון של חמאס – יעד שכעת, לפי הערכות שונות, עדיין רחוק מהשגה מלאה.
0 תגובות