"הולכת להיות פשיטה", אמרה התצפיתנית יעל לייבושור ז"ל למחליפתה קרינה ארייב בשעה 4:00 בבוקר, ב-7 באוקטובר. כעבור שעות אחדות תירצח יעל בחמ"ל של נחל עוז וקרינה תיחטף לעזה. המשפט הזה, שנחשף כעת בספרו של הפרשן הצבאי עמוס הראל, מהווה תזכורת מצמררה לכך שהאזהרות היו שם - אך מערכת הביטחון בחרה להתעלם מהן.
על פי הפרטים שנחשפו בספר, לפחות 13 נורות אזהרה נדלקו בימים שלפני הטבח הנורא. שיחות חריגות בין בכירי חמאס, הדלקת עשרות כרטיסי סים ישראליים, זינוק של מאות אחוזים במסרונים, זיהוי הכנות בחדרי מבצעים תת-קרקעיים - כל אלה לא הספיקו כדי להעיר את מערכת הביטחון משנתה.
המבצע המודיעיני שהפך לכישלון
אחד הפרטים המזעזעים ביותר שנחשף בספר נוגע למבצע מודיעיני של השב"כ שנועד להשתיל כרטיסי סים ישראליים בקרב הנוחבה. הרעיון נולד לאחר מבצע "צוק איתן" בשנת 2014, מתוך הבנה שחמאס יזדקק לסימים ישראליים כדי לשדר שידורים חיים ברשתות הסלולריות בישראל בזמן פשיטה.
עוד בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר אותרו 45 סימים דלוקים. הסימים הראשונים נדלקו כבר ב-5 בערב, אך המידע הגיע לאמ"ן באיחור ולא תורגם להתרעה. בשתי הזדמנויות קודמות - באוקטובר 2022 ובאפריל 2023 - נדלקו כ-37-38 סימים והוערכו כתרגיל. השב"כ נטה להעריך כך גם הפעם, למרות שהפעם היו סימנים שונים לחלוטין.
בניגוד לעבר, הסימים נדלקו בהדרגה בכל הרצועה ונשארו דלוקים, ובאמצעותם הורדו אפליקציות סטרימינג. במקביל נרשם זינוק של מאות אחוזים במסרונים - ללא טקסט, רק אימוג'ים - בטלפונים של מפקדי חמאס. כל אלה לא הספיקו כדי להדליק נורה אדומה במערכת.
ציר הזמן הקטלני: איחור של 6 שעות
הספר חושף ציר זמן מדויק ומצמרר של הלילה שבין שישי לשבת. בשעה 21:00 בערב שישי העביר השב"כ עדכון ראשון לצה"ל על הדלקת סימים בודדים. בשעה 23:00 המידע הועבר לפיקוד הדרום ולאוגדת עזה, והאלוף ירון פינקלמן קבע הערכת מצב ל-10:00 בבוקר - אלא אם יתקבל מידע חדש.
בשעה 01:00 לפנות בוקר שבת הוציא השב"כ מסמך המעריך כי מדובר ב"רצף סימנים חריגים המצביעים על היערכות לביצוע", אך העריך שפני חמאס אינם למלחמה. בשעה 02:00 העירו את ראש השב"כ רונן בר משנתו והוא החליט לקיים דיון בוואטסאפ עם סגנו.
הרגע הקריטי הגיע רק בשעה 03:20: הרמטכ"ל הרצי הלוי הוקם משנתו על ידי רל"ש ראש השב"כ - איחור של 6 שעות מההבנה המקורית על הסימים. בשעה 03:15-03:40 התקיימה הערכת מצב טלפונית בפיקוד דרום, שבה קמ"נים בכירים באמ"ן נזפו בקמ"ן הפיקוד שהוא "מטרלל את המערכת".
החלטות קטלניות בשעות הקריטיות
בשעה 04:00 מפקד אוגדת עזה, תא"ל אבי רוזנפלד, דחה את בקשת מח"ט צפון אל"מ חיים כהן לעדכן מפקדי גדודים. האלוף פינקלמן דחה בקשה דומה של קצין האג"ם שלו מחשש לחשיפת מקורות. רוזנפלד אסר על תנועה ליד הגדר ודחה את נוהל פתיחת הציר.
בשעה 04:30 קיים ראש השב"כ רונן בר הערכת מצב והחליט לשגר את "צוות טקילה" המצומצם לדרום, מתוך הנחה שמדובר בפיגוע נקודתי. הרמטכ"ל הלוי קיים התייעצות ללא נציגי אמ"ן - אנשי חליוה נמנעו מלהעירו שוב, וראש חטיבת המחקר עמית סער לא זומן כלל.
בשעה 05:15 הנחה רונן בר לעדכן את המזכיר הצבאי של נתניהו, אלוף אבי גיל. השיחה התקיימה רק ב-06:17, וגיל החליט שלא להעיר את ראש הממשלה עד לגיבוש הערכת המצב הצה"לית ב-08:00. בשעה 05:30 חלף מח"ט צפון, חיים כהן, בדרכו חזרה לחטיבה ליד מסיבת הנובה עם מעל 3,500 מבלים. איש באוגדה או בפיקוד לא חשב לפזר את המסיבה או לתגבר אותה בכוח צבאי.
ההכנות בצד חמאס: תחת אמתלת 'בדיקת מלאי'
בצד השני של הגדר, חמאס התכונן בשיטתיות. בצהריים של יום שישי, 6 באוקטובר, החל הארגון בהכנות מעשיות - ריכוז כוחות ואמל"ח במחנות הגדודים. בשעה 23:00 מיינו מפקדים כ-1,500 לוחמים מובחרים למשימותיהם תחת אמתלה של "בדיקת מלאי נשק שגרתית" ושחררו את השאר.
בשעה 03:00 זיהו תצפיתניות אדם חשוד ליד שער כיסופים המקיים תדרוך עם אנשי חמאס. סמג"ד גולני ירה גז מדמיע, החשוד מתרחק. למרות חשד התצפיתניות, האירוע הוגדר כחזרה לשגרה.
בשעה 04:30 לפנות בוקר שבת נקראו פעילי חמאס למסגדים כחלק מ"תרגיל". הטלפונים נלקחו מהם. פקודת המבצע של עז א-דין אל-חדד, מפקד חטיבת עיר עזה, הורתה על תדרוך הכוחות ב-04:30, כניסה למנהרות, איסור מוחלט על שימוש בניידים, שידור ישיר של הפריצות ויעד מרכזי: לקיחת שבויים רבים בדקות הראשונות.
סינוואר ודף הנחו את פעיליהם לבדוק בדחיפות אם יש תנועה חריגה של טנקים או כטב"מים ישראליים בשמיים. מאחר שלא זוהו סימנים כאלה - הפעולה נמשכה כמתוכנן.
השעה הקריטית: מהג'יפ הראשון ועד פריצת הגדר
- ב-05:49 הגיעו אופנוע וג'יפ לעמדת חמאס מצפון לכיסופים.
- ב-06:13 השתיק רחפן פלסטיני עמדת "רואה-יורה" בכרם שלום.
- ב-6:17 כבר נחת בשטח ישראל מדרום לנתיב העשרה מחבל עם מנצח רחיפה.
- ב-06:18 הציגו מסכי המכ"ם כ-400 מטרות ליד הגדר, שהפכו ל-600 מטרות ב-06:26.
- ובשעה 06:29, פרצו אלפי מחבלים את הגדר ב-119 נקודות שונות והחלו בטבח הנורא.
הנתונים גלויים; המוח מסרב להאמין
ספרו של עמוס הראל, "06:29", שראה אור בימים האחרונים, אינו רק כרוניקה של לילה גורלי; הוא כתב אישום חריף נגד תרבות שלמה של הדחקה קולקטיבית. המחדל של ליל 7 באוקטובר לא נבט בחלל ריק, אלא צמח מתוך נוחות משתקת שבה היו שותפים כולם – הדרג המדיני שטיפח את חמאס, הפיקוד הצבאי ששקע ב"ריקבון" קונספטואלי, ואפילו הציבור והתקשורת שהעדיפו שלא לשאול שאלות קשות כדי להימנע ממלחמה יקרה.
האמת המרה שעולה מן הדפים היא שאף אחד – מהרמטכ"ל ועד אחרון קציני האג"ם – לא באמת רצה להילחם שם. נוח היה להאמין שהמכשול הטכנולוגי יגן עלינו ושנורות האזהרה הן רק "טרלול של המערכת". "06:29" מזכיר לנו שהאסון הגדול ביותר אינו מתרחש בגלל מחסור במידע, אלא ברגע שבו המידע זועק מכל המצלמות והמסכים – אך המוח מסרב להאמין למה שהעיניים רואות.
ואולם, מבעד למסך המחדל המוחלט, השבר הנורא וקריסת הקונספציות של בשר ודם, מתחדדת עבורנו אמת נצחית ועתיקה הרבה יותר: "אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר". קריסתה המוחלטת של הטכנולוגיה המתוחכמת ביותר והעיוורון המוחלט של ראשי המערכות הם עדות רועשת לכך שכוחנו אינו ברובינו, בלוויינינו או בהבנות מדיניות שבריריות וכוזבות.
דווקא בימים אלו, שבהם לומדי התורה ועמליה נתונים תחת רדיפות, סנקציות, גזירות ואיומי מעצרים המבקשים להצר את צעדיהם, מתבהרת האמת הפשוטה והמנצחת: מי שמנסה לפגוע בעולם התורה עושה זאת מתוך עיוורון גמור. אותם רבבות עמלי תורה, הממיתים עצמם באוהלה של תורה ומחזיקים את הספרים חרף הרדיפות והקשיים, הם-הם כיפת הברזל הממשית והרוחנית ביותר של עם ישראל.
כוחנו מעולם לא נשען על חומות של בטון ופלדה, אלא על אמונה יוקדת באבינו שבשמיים ועל עמלה המפואר של התורה הקדושה – שומרת ישראל האמיתית המבטיחה כי מתוך החושך הגדול עוד יפציע אור של ישועה ונחמה שלמה.
0 תגובות