יהודי בא אל הבעש״ט בבכיות ובתחנונים. ואמר לו, רבי תתפלל עלי בתפילות שלך ותתחנן עבורי שה׳ יושיע אותי מהצרה שלי.
הבעש״ט הקדוש שהיה גדול באהבת ישראל הצטער מאוד לשמוע על כך שיהודי בצער. הבעש״ט חשב רגע וראה שאין ליהודי תרופה לצרתו, ובשמיים כבר נגזרה הגזירה.
ואז ניגש הבעש״ט לארון הספרים הוציא גמרא ונפתח לו במקום שהיה כתוב ׳כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך׳,
הבעל שם טוב נזכר שיש יהודי בשם רבי שבתי מאיר שהוא יהודי למדן צדיק ובעל חסד גדול, עשיר גדול ונותן כספים, וככל שהוא נותן - הוא מתעשר בעושר עצום. וחי בפשיטות אותו דבר, וכל כסף שהוא מרבה - הוא מחלק לצדקות.
ומרוב כך בשמיים נעשה רעש וגזרו שכל מה שרבי שבתי מאיר יוציא מפיו יתקיים - כח הברכות שלו מאוד ענק.
רבי שבתאי גם מתפלל שכל יהודי שיקח ממנו כסף יתברך כמו מי שנטל מאיוב, כל כך היה אכפת לו שלכל יהודי יהיה טוב ושפע.
ואז אמר הבעש״ט רגע, למה השם זימן לי דווקא את הגמרא הזאת בבא בתרא?
למה השם זימן לי דווקא את הקטע הזה שכל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך?
ולמה שאני אזכר בדיוק ברבי שבתאי מאיר?
כנראה הכל פה סימן מן השמיים שהיהודי הזה צריך ללכת לרבי שבתי מאיר שיברך אותו ובכך תהיה לו הישועה.
אמר לו הבעש״ט, תקשיב תלך לרבי שבתי לפני שבת ובוודאי הוא יזמין אותך, הוא
עושה הכנסת אורחים גדולה, תהיה שמה ואחרי השבת תבקש ממנו ברכה, וכך היה, היהודי הלך והיה שם הרבה אורחים וכיבדו אותו בכבוד גדול ובשפע עצום.
לאחר השבת הוא בא להיפרד מרבי שבתי מאיר ואז כשהוא נפרד הוא ביקש אם אפשר בבקשה שיברך אותו בעניין פלוני, ואכן רבי שבתי בירך אותו והוא נושע בישועה שהוא היה צריך לה.
זכות הבעש״ט הקדוש תעמוד לנו שכל יהודי יוושע בישועה הפרטית שלו.
שבוע טוב ובשורות טובות.
0 תגובות