מנהג קדום וסגולה נפלאה לספר בכל מוצאי שבת קודש סיפור מתולדות הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, וידוע שזו סגולה לכל מיני ישועות.
באחד הימים הגיעה שמועה לאוזני הגאון רבי דב בער ממעזריטש זצ"ל על צדיק בישראל הנקרא בעל שם טוב. אמר בלבו: "שומעים עליו שעושה מופתים ונפלאות ובקי בכל חדרי התורה? ראוי לי לנסוע ולראות מי הוא באמת."
באותה תקופה היה המגיד ממעזריטש גאון עצום בתורה, בקי בכל הש"ס ובפוסקים, ושולט בכל עומקי חכמת הקבלה. כשהגיע לביתו של הבעל שם טוב הקדוש, התחיל הבעש"ט לספר לו ביום הראשון סיפורים פשוטים לכאורה – על גוי שהיה צריך להביא לחם לעגלון שלו. המגיד נותר מאוכזב.
למחרת חשב בלבו: "אולי היום אזכה לשמוע ממנו דברי תורה ממש." אולם גם הפעם סיפר לו הבעל שם טוב סיפור על סוס שהיה צריך להביא לו תבן. באמת, בסיפורים אלו היו טמונים עומקים נשגבים, אך המגיד טרם הבין את כוונתם הפנימית.
אמר המגיד לעוזרו: "חבל על ביטול התורה שלנו כאן. אילו היה אפשר לצאת עכשיו, הייתי עוזב מיד. אבל כיוון שכבר ירד הלילה, נמתין עד הבוקר ונצא מכאן."
בחצות הלילה קרא הבעל שם טוב הקדוש לעוזרו ואמר לו: "לך והזמן את המגיד ממעזריטש שיבוא אליי."
כשהגיע, שאל אותו הבעל שם טוב: "האם אתה יודע ללמוד?"
השיב המגיד: "כן."
"האם אתה שולט גם בחכמת הקבלה?"
"כן."
אמר הבעל שם טוב לעוזרו: "הבא נא לי מהספרייה את הספר עץ חיים."
פתח הבעל שם טוב מאמר מסוים ואמר למגיד: "הסבר לי בבקשה מה כתוב כאן."
המגיד הסביר את הדברים כפי הבנתו.
אמר לו הבעל שם טוב: "לא אמרת כלום."
המגיד שב ועיין שוב במאמר בעיון רב, ואמר: "כבודו, זהו הפשט הפשוט. אם לכבודו יש פירוש אחר, אשמח מאוד לשמוע."
אמר לו הבעל שם טוב: "עמוד על רגליך."
באותו מאמר היו מוזכרים שמות של מלאכים. הבעל שם טוב החל לקרוא את הדברים בקדושה ובדבקות עצומה, ולפתע נתמלא כל הבית באש בוערת. מתוך האש פרץ אור גדול, והנוכחים ראו בחוש ממש את המלאכים שנזכרו במאמר.
אז אמר הבעל שם טוב למגיד:
"הפשט שאמרת – אמת הוא. אבל חסר לך דבר אחד: הנשמה שבלימוד."
באותו רגע הבין המגיד שעומד לפניו איש אלוקים קדוש באמת.
הוא פנה מיד לעוזרו ואמר: "אתה תסע הביתה. אני נשאר כאן."
ומאז נשאר המגיד ללמוד אצל הבעל שם טוב הקדוש את חכמת הקבלה ואת הסודות העליונים, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים ביותר.
כל המעשה מובא בספר כתר שם טוב.
0 תגובות