בבלי
קום קרא אל אלוקיך

הלילה מתחילים סליחות: הקב"ה מחכה לך

הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: הקב"ה אוהב כל אחד מישראל כבן יחיד שנולד לעת זקנה, ועוד יותר • מאמר מיוחד לקראת תחילת ימי הרחמים והסליחות

הסליחות הראשונות בכותל המערבי (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

הלילה מתחילים אחינו בני עדות המזרח את אמירת הסליחות, ובכך נפתחים ימי הרחמים והסליחות המיוחדים. חודש אלול בא לגלות לכל אחד מאיתנו את מהותו האמיתית – "ועמך כולם צדיקים", כולנו חלק אלוק ממעל ממש. בחלק האלוקי שבכל יהודי טמונה עוצמה של טוהר אמיתי שלעולם אינה נאבדת. עיקרו של האדם הוא הנשמה האלוקית הטהורה שבקרבו, שמעולם לא נפגמה, והגוף טפל לה.

מרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע מלמד שהקב"ה אוהב כל אחד ואחד מישראל כבן יחיד, ומדמה כל אחד מבניו לבן שנולד להוריו לעת זקנתם. ועוד מוסיף: הקב"ה אוהב כל יהודי אפילו יותר ממה שאב אוהב בן יחיד שנולד לו לעת זקנה.

מסופר שפעם אחת יצא בנו של אדם כשר לתרבות רעה. ציווה הבעל שם טוב הקדוש על האב לאהוב את הבן הזה אפילו יותר מקודם (אמרי פנחס, שער ז', ענינים שונים).

בחודש אלול "המלך בשדה" – הקב"ה יוצא לשדה כדי להזכיר לנו, בני הארמון, שאנו בניו של מלך מלכי המלכים. המלך קרוב אלינו בכל רגע ורגע, ומזמין אותנו אליו לשדה בכל עת. הוא אוהב אותנו ומקשיב לתפילתנו, ורק מחכה שנפנה אליו.

הקב"ה רוצה שנתבונן ונכיר בחסדים שהוא עושה עמנו, שנאמין כמה הוא אוהב אותנו ושנודה לו. הוא שומע כל מילה שלנו, והוא בעצמו נותן לנו את הכוח לפנות אליו. וזה מה שכל יהודי צריך לחזק בעצמו – להתאמץ לשוב אליו.

הבעל שם טוב הקדוש מדגיש בתורתו הקדושה שכל מילה שאדם מוציא מפיו מעלה את כל העולמות. ואם אדם מאמין בכך, תפילתו מתקבלת עוד יותר. הכלי לקבלת התפילה הוא ההבנה: כל מילה שיוצאת מפי מגיעה ישירות לבורא עולם. הקב"ה שומע כל מילה שיוצאת מפיך. וכאשר ניגשים לתפילה בהבנה שהשם אוהב אותך ושומע כל מילה שלך – זה עצמו נותן כוח ועוזר להתפלל בחשק ובשמחה.

שלהבת הנשמה עולה מאליה – רק צריך להצית אותה. כי באמת, אף אם נדמה לאדם שאהבתו לקב"ה התכסתה בשכבות של אבק, היא נמצאת עמוק בליבו. רק צריך לקרוא – "ממעמקים קראתיך ה'". יש קשרי אהבה שאף אחד בעולם לא יכול עליהם, רק צריך להצית את האש, ושלהבת הנשמה תעלה מאליה.

בלב כל יהודי יש גרעין של אהבה לקדוש ברוך הוא, בין אם הוא יודע ומרגיש זאת ובין אם לאו. בחודש אלול קל יותר לעורר את האהבה, כדי ששלהבת הנשמה תדלק ותעלה, כי המהות הפנימית של כל נשמה היא "נפשי חולת אהבתך".

מרן הרה"ק מבעלזא זי"ע מביא שני פירושים לפסוק "כי חולת אהבה אני": הצדיקים – נפשם חולה מרוב שאהבתם בוערת לקב"ה. ואנו, האנשים הפשוטים – נפשנו "חולה" מפני שאנו קשורים לגשמיות, עד שלפעמים אין אנו מרגישים את האהבה שבאמת בוערת בנו לקב"ה. וגם זו דרך של "חולת אהבה". לכן "נפשי חולת אהבתך" – החולי של נפשנו הוא שהיא אינה מרגישה שיש בה אהבת ה' בוערת, והיא כואבת מאוד על כך. כי עוונותינו שגברו גורמים צער לנשמתנו הטהורה.

מחר מתחילים אחינו הספרדים את הסליחות, ויש בכך "אנחת רווחה". שבענו מאטרקציות ומהתרחקות, ושבים אליך לבקש סליחתך. אף אם קצת התרחקנו או התנתקנו, הנה אנו שבים אליך בשמחה ובשירה ובהתלהבות. כי גם אם "נפלנו" – "על כל פשעים תכסה אהבה", שהרי "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".

היצר הרע רק מנסה לפתות, אבל צריך לזכור: אתה זה לא היצר הרע שלך, אתה נשמה טהורה. היצר הרע הוא שליח של הקב"ה שעושה את עבודתו נאמנה, כדי להרבות את שכרך.

"בן אדם מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים!" בקש את י"ג מידות הרחמים – והוא יסלח לך. אף אם גבר יצרך, לא אבדה תקוותך, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג').

האנחה שיוצאת מהלב בוקעת רקיעים ומגיעה עד כיסא הכבוד. הערגה לסליחות מוכיחה את הרצון האמיתי של הלב, ומי שאתה באמת – נשמה. כשתקרא לקב"ה בסליחות ותצא מפיך אנחה, היא תוכיח שתוכך רצוף אהבה לחיבור אמיתי של נשמתך למקורה, והקב"ה ימציא לך מחילה. כי באמת נפשך חולת אהבתו, והמרחם הוא ירחם, כרחם אב על בנים.

דומה הדבר למעשה שסיפרו על החפץ חיים זי"ע, שהגיע אליו עשיר אחד שרצה לקנות את ספריו, חוץ מספר "שמירת הלשון" – הוא ידע שאין לו סיכוי לעמוד במה שכתוב בו. פעם אחת שאל החפץ חיים את רבי ישראל מסלנט זיע"א: מה התועלת בספר זה אם אין מקבלים אותו? ענה לו הגרי"ס: "אפילו אם לא תצליח אלא לעקור אנחה אחת מליבו של יהודי בצערו על כישלון בלשון הרע – כדאית כל טרחתך בחיבור ספר זה".

אנחה אחת באמירת הסליחות שווה המון.

למה ליבך מתגעגע, אף אם אינך יודע? דווקא הריחוק והאנחה הם הדרך לחידוש החיבור וקשרי האהבה לקב"ה. אתה מתגעגע לאמת הפנימית שלך, ויש לך רצון אמיתי לגרש את החושך שהשאיר "חור" בנשמה. ונשמתך רוצה להרגיש שוב ש"נפשך חולת אהבה".

הסליחות בפתח. הפיוטים ממיסים כל לב ונשמה, ומעוררים את האהבה לרוץ אליו, לרוץ למלכך – ומנשמתך אל תתעלם. אלול – א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י – תתעורר ותעלה את העולם איתך.

"בפיך ובלבבך לעשותו" – בפיך דווקא "לעשותו", כל אחד כפי פיו וכוחו. "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!" – ה' הוא האלוקים, ואין עוד מלבדו. אור בהירות הדרך מוביל לנשמתך, כי חולת אהבה היא.

כתיבה וחתימה טובה, אשריך!

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד ביהדות: