תמונה יוצאת דופן התרחשה בליל שישי האחרון בהיכל התרבות ברמות: מאות בחורי ישיבות מהמגזר החרדי המיינסטרימי שרים בהתלהבות רבה שירים בעלי מילים ארוכות ומורכבות, כשעל הבמה עומד זמר שמקורו בנוער הגבעות, בעל מראה חיצוני של מתנחל טיפוסי.
בשנים האחרונות הצליח הזמר והאמן ביני לנדאו, שהחל את דרכו בגבעות ובעילום שם, לפרוץ אל לב עולם הישיבות החרדי. שיריו הפכו פופולריים בקרב אלפי בחורי ישיבות, ששולטים היטב בכל השירים ובפרטיהם הדקים. התופעה התגלתה במלוא עוצמתה במופע האחרון שנערך בפניהם.
המופע עצמו
כבר מתחילת המופע התאספו עשרות בחורים בחזית הבמה, שרים בקול רם את כל השירים של הזמר, הן הישנים והן החדשים. לנדאו שמר על קשר רציף עם הקהל המגוון, ועצר בין שיר לשיר כדי לשאול את הקהל מה הם מעוניינים לשמוע בהמשך. התגובה היתה צעקות מכל עבר: "משכן", "כתר", "רסיסי לילה" ושירים נוספים מיצירתו, כשכל אחד מהקהל הביע את רצונו לשמוע שיר מסוים.
לנדאו, המופיע הן בהופעות קטנות ברחבי הגבעות והן בהופעות גדולות באולמות ברחבי הארץ, הגיע עם להקה מורחבת בניצוחו של ערן קליין, המנהל האומנותי. בין הנגנים היו חברי הצוות הקבוע של לנדאו לאורך שנים - משה שלו על הסנטור (המנגן את הפתיחות של "אור בהירות הדרך", "משכן" ועוד), והגיטריסט מורדי בן חמו. כל המופע התבסס על נגינה חיה ללא פלייבקים.
למרות ההפקה המקצועית והנגינה המדויקת, נראה היה שתוכן המופע וקצבו התנהלו באופן ספונטני. ככל הנראה הוכנה מראש תכנית מסוימת עם פתיחה בשיר "מסע" וסיום בשיר הפופולרי "משכן", אך במהרה הבין לנדאו שהקהל שונה מהרגיל.
הקהל הוא שהוביל את כיוון ההופעה. בין השירים פנה לנדאו לקהל ושאל מה הם מעוניינים לשמוע, וברוב המקרים נענה לבקשותיהם. בין שיריו המקוריים שילב גם ניגונים עממיים כמו "הושיעה את עמך", "אל תירא ישראל" ואפילו "אעופה אשכונה" להעלאת האווירה.
בין השירים המקוריים ביצע לנדאו מחרוזת של שירי שבת שהלחין לאורך השנים, ביניהם: "ידיד נפש" שביצע עם צמד ממתק לשבת, "קה אכסוף", ו"ניגון לשבת קודש" שביצע בצמאה.
אולם כל המופע היה רק הקדמה לסיום. לנדאו, שתכנן לסיים עם השיר "משכן" ולסיים את ההופעה, גילה שהבחורים אינם מוכנים לשחררו. הוא עמד בפני דילמה: מצד אחד נהנה והתרגש מכך שהקהל ממשיך לשיר מילה במילה את השירים (כולל החדשים כמו "נחלים" וקטעים מ"תהילים לייב וקיים"), אך מצד שני רצה לסיים את המופע.
לנדאו הסתגל במהירות למצב, ושר עם הבחורים שיר אחר שיר במשך עשרים דקות רצופות לאחר מה שהיה אמור להיות הסיום הרשמי. בכל פעם שניסה לסיים, המשיכו הבחורים לבקש שיר נוסף, והוא נענה לבקשותיהם.
דווקא הסיום היה החלק המרשים ביותר, שכן כלל רצף מהיר של מיטב שיריו: "מסע" שנשמע בפתיחת המופע חזר שוב, כשהפזמון "אין ביכולתנו" חזר שוב ושוב לקול שירת הקהל, "נחלים" החדש, "כנפי רוח" המוכר, "מי מנוחות" ו"ברכת כהנים" מהאלבום משכן שקיבלו ביצוע אנרגטי, ועוד.
מהו סוד ההצלחה?
קשה שלא לתהות כיצד גילו בחורי הישיבות החרדים את הזמר מהגבעות, ומהו הסוד שגורם לכה רבים להפוך למעריציו הנאמנים. ניתן להצביע על מספר גורמים מרכזיים:
עומק תוכני: בניגוד למוזיקה עכשווית הנוטה לרדידות, מביא לנדאו יצירה בעלת עומק. כל שיר בנוי על מסר מסוים, כאשר הלחן והביצוע מעבירים את המשמעות הנכונה. גם כאשר מדובר במילים מהמקורות, נותן לנדאו את הפרשנות המוזיקלית שלו. בחורי ישיבות המכירים עומק תורני - מתחברים לסגנון הייחודי הזה.
תוכן רוחני בגבולות ההלכה: בחורי ישיבות רבים מחפשים מוזיקה שונה מהמקובל, אך נשארת במסגרת הראויה. לנדאו ממלא את המקום הזה: מחד גיסא, הוא צבעוני ושונה מהזמרים החרדים המסורתיים, ומאידך גיסא שיריו רוחניים ומבוססים על ביטויים מהמקורות.
צניעות ופשטות: בניגוד לאמנים רבים בסדר גודל דומה, מביא לנדאו עמו צניעות ופשטות רבה, שמתבטאת בשיריו ובקשר שלו עם הקהל. רבים מתחברים דווקא לפשטות ולגובה העיניים שמביאים אמנים כאלה.
0 תגובות