בבלי
ברוך דיין האמת

אבל בעולם הרבנות: רבה הראשי של ירושלים הגאון הרב אריה שטרן הסתלק לבית עולמו

רבה הראשי האשכנזי של ירושלים הגר"א שטרן זצ"ל הסתלק לאחר מחלה • מוריש אחריו מורשת תורנית ענפה ופעילות נרחבת למען שמירת השבת במרחב הציבורי | הציונות הדתית באבל כבד (חרדים)

הגאון רבי אריה שטרן זצ"ל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

עולם הרבנות והציונות הדתית התעטפו הלילה (רביעי) באבל כבד עם קבלת הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון רבי אריה שטרן זצ"ל, רבה הראשי האשכנזי של ירושלים וראש מכון "הלכה ברורה ובירור הלכה".

הרב הלך לעולמו בליל כ' באייר ה'תשפ"ו בגיל 81, לאחר מחלה קשה שהזדכך בה בחודשים האחרונים.

הרב שטרן זצ"ל, שכיהן כרבה הראשי של ירושלים מאז שנת תשע"ה, הותיר אחריו מורשת תורנית ענפה ומעורבות עמוקה בעיצוב דמותה הרוחנית של עיר הקודש. במשך עשרות שנים עמד בראש מכון "הלכה ברורה", מפעל תורני מרכזי המרכז את שיטות הראשונים והאחרונים על סדר סוגיות הש"ס.

שנות היווצרות ולימוד

הרב נולד בתל אביב בי"א בכסלו ה'תש"ה למשפחה בעלת רקע ציוני-דתי עם שורשים חסידיים. סבו, רבי רפאל שטרן זצ"ל, כיהן כראש הקהל בעיר אונגוואר והיה מקורב לאדמו"רים. בצעירותו למד בישיבת "היישוב החדש" ובישיבת "חברון", ובשנת ה'תשכ"ד החל את לימודיו בישיבת "מרכז הרב", שם הפך לתלמידו המובהק של ראש הישיבה הגאון רבי צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.

בשנת ה'תשכ"ו זכה בפרס משרד הדתות לחיבורים תורניים, והמשיך את דרכו התורנית תוך שילוב עם שירות צבאי. בחורף ה'תשכ"ז התגייס לצה"ל ושירת במילואים בחטיבת הצנחנים, כשהוא לוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. בשנת ה'תשכ"ח נישא למרים יוכבד, ולאחר מכן למד בכולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים בתל אביב.

הקמת מכון 'הלכה ברורה'

בתשעה באב ה'תש"ל (1970), לבקשת רבו הרצי"ה קוק, הקים הרב שטרן יחד עם הרב יוחנן פריד ושותפים נוספים את מכון "הלכה ברורה ובירור הלכה". המכון, שהרב עמד בראשו מאז הקמתו, הפך למפעל תורני מרכזי המרכז את שיטות הראשונים והאחרונים על סדר סוגיות הש"ס. בנוסף, היה שותף להקמת מכון "מרחבים" להכשרת מורים בקריית משה, ופעל לשיקום "בית הרב" בירושלים והפיכתו למרכז חינוכי למורשת הרב קוק.

עשרות שנות הוראה וחינוך

לאורך השנים שימש הרב שטרן כר"מ וכמרביץ תורה בישיבות רבות. בישיבת מרכז הרב כיהן כר"מ בין השנים תשמ"ג-תשמ"ז ובין השנים תשנ"ט-תשס"ב, בישיבת הדרום שימש כראש הישיבה ברחובות בין השנים תשמ"ח-תשמ"ט, ובישיבת הכותל היה מגיד שיעור כללי סביב השנים תשס"ג-תשס"ד. כמו כן, לימד בישיבת אור עציון, בישיבת קריית שמונה בתקופת ייסודה, בישיבת "אורות שאול" ובשלוחת "אש התורה". במשך עשורים שימש כרב קהילת "הר חורב" בשכונת קטמון בירושלים.

רבנות העיר ירושלים

בחודש תשרי ה'תשע"ה (2014), לאחר הפסקה של 11 שנים שבהן לא כיהן רב ראשי לעיר ירושלים, נבחר הרב שטרן לתפקיד במקביל לבחירת הראשון לציון הגרש"מ עמאר. הוא זכה ב-27 קולות מתוך חברי הגוף הבוחר, והחל בכהונה שהתאפיינה בפעילות נמרצת למען שמירת צביון השבת והעלאת רמת הכשרות בעיר הקודש.

פעילות נמרצת למען השבת

במהלך כהונתו פעל הרב בדרכים תקיפות לשמירה על צביון השבת במרחב הציבורי. בשנת תשע"ז שיגר מכתב לרבנים הראשיים, לראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף ולגאון הרב דוד לאו, לאחר שנודע לו כי העבודות להנחת קו המים החמישי לירושלים מתבצעות שבעה ימים בשבוע. הרב דרש כי לכל פרויקט תשתיתי במדינה יצורף בוחן הלכתי, וטען כי התנגדות ראש הממשלה אינה סיבה להימנע מדיון בנושא ברבנות הראשית.

בשוק מחנה יהודה שיתף הרב פעולה עם קבוצת "מזהירי שבת". בשנת תשע"ו ייפה את כוחו של הרב אברהם כהן ארזי לדווח על עסקים תחת השגחת הרבנות שאינם נסגרים בזמן. הרב הסביר כי השבת היא נושא "על-מגזרי" וכי הרבנות תטיל קנסות של עד 1000 ש"ח על עסקים מפרים. בשנת תשע"ח קבע בחוות דעת הלכתית כי יש להימנע משימוש בפרויקטים שנבנו תוך חילול שבת, כדי למנוע מתן לגיטימציה למציאות זו.

מהפכה בכשרות ירושלים

הרב שטרן פעל להעלאת רמת הכשרות בירושלים באופן משמעותי. בשנת השמיטה הרב היה מבקר מפעם לפעם לפהות בוקר בשוק הסיטונאי בירושלים, בליווי הרב פנחס קאליש ראש מחלקת תרומות ומעשרות, כדי לפקח על מקור הסחורות, בדיקת תעודות, הפרשת מעשרות ושמירה על איסורי ערלה וכלאיים. פעילותו הביאה לכך שגם חוגים חרדיים מסוימים החלו לסמוך על כשרות המהדרין של רבנות ירושלים.

עמדות בענייני דת ומדינה

הרב שלח איגרת לראשי הצבא שבה התריע על גיוס בנות. הוא כתב: "אל לנו להטיל עליהן את תפקיד הלחימה... דרכו של איש לכבוש ואין דרכה של אישה לכבוש". הוא הדגיש כי קדושת המחנה היא המבטיחה את ההצלחה במערכה.

בשנת תשע"ו, לאחר שנגרמה עוגמת נפש לאמנים יונתן ואהרון רזאל במוצאי שמחת תורה בשל דרישת המשטרה והעירייה למנוע הפרדה בהקפות שניות, שלח להם הרב מכתב חיזוק ועידוד לבל יתפשרו על דרישות ההלכה.

משפחתו ופטירתו

לרב שטרן ורעייתו מרים יוכבד שבעה ילדים: יקירה, אשת הרב אמוץ קורצטג ר"מ בישיבת "לנתיבות ישראל"; שרה, אשת הרב יצחק סמואל ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים; רחל, אשת הרב ישי איתן אל"ם במיל' ויו"ר המועצה הדתית מטה בנימין; והרב יחזקאל, ר"מ בישיבה הגבוהה בכרמיאל. בשנת תשס"ז (2007) שכלה המשפחה את הבת שירה ע"ה, שנהרגה בתאונת דרכים בגיל 20.

בחודשים האחרונים לחייו חלה הרב ונפל למשכב. בליל כ' באייר ה'תשפ"ו הידרדר מצבו והוא השיב את נשמתו ליוצרה. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבארץ: