תעלומה היסטורית שריחפה כמעט שמונה עשורים מעל מצולות הים התיכון הגיעה הלילה (ליל שני) לסיומה: שרידיה של אוניית הנשק והעולים המפורסמת 'אלטלנה' אותרו בשלמותם בעומק של כ-503 מטרים, במרחק קילומטרים מערבית לחופי ישראל. הגילוי המרעיש התרחש בשעה 00:30, וחתם מבצע חיפוש טכנולוגי חסר תקדים ששם קץ לאחת הפרשיות הכואבות והמטלטלות ביותר בראשית ימי המדינה.
מבצע האיתור המורכב יצא לדרך ביוזמתו של שר המורשת עמיחי אליהו, בתמיכתו ובדחיפתו של שר המשפטים יריב לוין. בשנת 2025 אישר משרד המורשת תקציב ייעודי של מיליון שקלים למימון הסריקות, תוך רתימת המרכז למיפוי ישראל להובלת הפרויקט בשיתוף פעולה הדוק עם המכון לחקר ימים ואגמים.
על הניהול המקצועי הופקד רוני שדה, מנהל האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל, אשר הקדיש כ-25 שנה של מחקר פרטי, איסוף עדויות ומסמכים בניסיון לצמצם את רדיוס החיפושים. לצורך המבצע גויסה ספינת המחקר הלאומית 'בת גלים', שצוידה בחיישנים ייחודיים, מערכות סונאר לסריקת קרקעית הים בעומק רב ורובוטים תת-ימיים לצלילה במים עמוקים.
פרשה שכמעט הדרדרה למלחמת אחים
פרשת האלטלנה – אונייה שנקראה על שם כינויו הספרותי של זאב ז'בוטינסקי באיטלקית, שפירושו 'נדנדה' – נחשבת לאחד האירועים המטלטלים ביותר בראשית ימי המדינה. האונייה הפליגה מחופי צרפת בפיקודו של אליהו לנקין, כשהיא נושאת על סיפונה כ-930 עולים ולוחמים, בהם ניצולי שואה רבים, לצד מטען כבד שכלל כמויות גדולות של נשק, תחמושת וציוד רפואי.
האונייה הגיעה לחופי הארץ בחודש סיון תש"ח (יוני 1948), כחמישה שבועות בלבד לאחר הכרזת המדינה, בעיצומה של ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. עם הגעתה פרץ ויכוח נוקב בין הנהגת האצ"ל בראשות מנחם בגין לבין הממשלה הזמנית בראשות דוד בן-גוריון בנוגע לחלוקת הנשק.
בגין דרש כי כ-20% מהמטען יועברו לכוחות האצ"ל שלחמו על שחרור והגנת ירושלים, והיתר ליחידות האצ"ל שהשתלבו בצה"ל. מנגד, בן-גוריון עמד בתוקף על עקרון הממלכתיות – צבא אחד וסמכות בלעדית לניהול נשק – לצד החשש מהפרת תנאי ההפוגה הבינלאומית.
העימות החריף בחוף כפר ויתקין, שם עגנה האונייה תחילה והחלה פריקת חלק מהציוד. לאחר פקיעת אולטימטום צבאי פרצו במקום חילופי אש, ובגין עלה על האונייה שהפליגה דרומה. ב-22 ביוני 1948 עלתה האלטלנה על שרטון מול חוף תל אביב, סמוך לרחוב פרישמן, ושם התפתחו קרבות קשים בחוף בין כוחות צה"ל בפיקודו של יגאל ידין ובשטח יצחק רבין, לבין אנשי אצ"ל.
בן-גוריון הורה להפציץ את האונייה, ופגז מתותח – שכונה לימים 'התותח הקדוש' – פגע בספינה והעלה אותה באש. בגין הורה לאנשיו לנצור את האש כדי למנוע שפיכות דמים ומלחמת אחים, אך באירועים המדממים נהרגו 16 לוחמי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל.
מעגל שנסגר אחרי 78 שנה
הגילוי הנוכחי סוגר מעגל שנפתח בשנת 1949: לאחר ששכבה שרופה ומפויחת על שרטון מול חוף תל אביב במשך למעלה משנה, הורתה הממשלה לגרור את שרידי האונייה אל עומק הים ולהטביעם. מאחר שמיקום ההטבעה לא תועד בצורה מדויקת, מיקומה נותר עלום במשך עשרות שנים, למרות מאמצים חוזרים ונשנים של משפחות שכולות, חוקרים ואנשי ים.
ניסיונות סריקה שנערכו בעבר, כולל סריקות סונאר במים רדודים בשנת 2011 ומשלחת נוספת בשנת 2019, לא הניבו תוצאות בשל הנחות שגויות לגבי המיקום ומגבלות תקציב וטכנולוגיה. רק השילוב של טכנולוגיה חדשנית ועבודה מאומצת בשטח אפשר את ההגעה לעומק של למעלה מ-500 מטרים.
בעקבות הגילוי, מסר השר עמיחי אליהו כי "איתור אלטלנה הוא רגע מכונן עבור הזיכרון הלאומי שלנו. עמלנו על המבצע הזה מתוך שליחות עמוקה לחשוף את האמת ההיסטורית ולהנגיש לדורות הבאים את סיפורם של גיבורי האונייה".
שר המשפטים יריב לוין, שתמך במהלך מתחילתו, ציין בעבר כי יש להפוך את 'אלטלנה' למונומנט וסמל לגבורה של הרוויזיוניסטים. בימים אלו מקדמת הממשלה יחד עם משרד המורשת תוכניות להפיכת הממצאים או חלקים מהם למונומנט ולאתר זיכרון לאומי, אשר יהווה תזכורת תמידית לחובת האחדות הפנימית ולהימנעות מקרע ומחלוקת בעם.
0 תגובות