מאבק משפטי חסר תקדים מתנהל בימים אלו בלב השכונות החרדיות בירושלים: אלפי תושבים משכונות מאה שערים וגאולה הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בדרישה לעצור את הקמת תחנות הרכבת הקלה של הקו הכחול באזורם. המהלך, שנעשה באישור מפורש של 'בד"ץ העדה החרדית', הינו ראשוני מסוגו ומבשר על כך שהתושבים יאבקו על צביון השכונה ללא פשרות.
העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד דוד בודנהיים ממשרד בודנהיים גבריאל ושות', מתמקדת בתחנות המתוכננות ברחובות שטראוס ויחזקאל, סמוך לכיכר השבת. לטענת העותרים, התחנות נכפו עליהם בניגוד לרצונם וללא ייצוג אמיתי של הציבור החרדי באזור.
"קיבלנו ברכה מפורשת מהבד"ץ"
אחד הפרטים החריגים ביותר בפרשה הוא עצם הפנייה לערכאות המשפטיות, מהלך הנחשב יוצא דופן בקרב הציבור החרדי ובמיוחד בקרב העדה החרדית. עו"ד בודנהיים מסר ל'בבלי' כי המהלך נעשה רק לאחר קבלת אישור רוחני מלא: "זה צעד חריג מאוד. הייתי בבית הדין וקיבלנו את ברכתם להגיש את העתירה".
במקביל, הוקם גוף ייצוגי בשם "ועד תושבי גאולה", הפועל בשם התושבים ובאישור ההנהגה הרוחנית. לדברי העותרים, למעלה מ-5,000 בתי אב חתמו על ההתנגדות לתוכנית, מה שמייצג עשרות אלפי אנשים שקולם לא נשמע.
"כל ההסכמות נמסו על הקרח"
על פי דברי עו"ד בודנהיים, מדובר בסיפור ארוך שנים. כבר בתוכנית המקורית של הקו הכחול שאושרה בשנים 2018-2019, לא נכללו התחנות הנוכחיות המתוכננות ברחובות שטראוס ויחזקאל. "כנגד התוכנית המקורית הוגשו התנגדויות, כמו כנגד התוכנית הנוכחית", הוא מציין, "אבל בפועל, כל הטענות נדחו".
לאורך השנים התקיימו פגישות הידברות עם נציגים שונים בעירייה ויזמים, אך לדברי העותרים, פעם אחר פעם התברר כי הדיבורים לחוד והתוכניות לחוד. "כל מה שהובטח, מה שהסכימו עליו להסכמות, נמס על הקרח", טוען בא כוח העותרים.
אף כאשר הושגו הסכמות חלקיות, כמו ביטול אחת הכניסות לתחנה ברחוב עזרא, הוועדה המחוזית החליטה לבטל את ההסכמה ולאשר את התוכנית במלואה. "זו דוגמה מובהקת לכך שכל ניסיון להגיע להבנות, נדם", נטען בעתירה.
"מצג שווא של שיתוף ציבור"
בעתירה נטען כי רשויות התכנון הציגו מצג שווא של שיתוף ציבור, כאשר בפועל הסתמכו על "מינהלים קהילתיים" - גוף שלטענת העותרים אינו נבחר ואינו מייצג את הציבור החרדי באמת. "זו אוכלוסייה שלא משתתפת בבחירות, ולכן אין לה ייצוג אמיתי במוסדות", נטען בעתירה.
העותרים מדגישים כי גם הנציגים החרדים בעירייה אינם מייצגים את הציבור המדובר, ומצביעים על כך שהתעלמות מאלפי חתימות מהווה פגיעה קשה בזכויות המיעוט.
רקע: מחאות אלימות ועלויות אבטחה כבדות
המאבק נגד הרכבת הקלה באזור אינו חדש. בשנים האחרונות התקיימו מחאות סוערות באזור רחוב יחזקאל ובסביבתו, כאשר התושבים מנסים לעצור את עבודות הרכבת הקלה.
על פי נתונים שפורסמו, עלויות האבטחה של הפרויקט חצו את רף ה-336 מיליון שקל, לא כולל נזקים היקפיים שנגרמו לאורך הדרך. העירייה והקבלן המבצע הוכרחו להקים מעטה אבטחה כבד במיוחד, הכולל גדרות תיל גבוהות, מצלמות אבטחה מתקדמות ומאבטחים פרטיים לאורך שעות העבודה.
"אבסורד מוחלט"
ב״כ העותרים עו״ד דוד בודנהיים ממשרד בודנהיים גבריאל ושות, מסר בתגובה:
העתירה עניינה בהחלטה דורסנית המבקשת לרמוס את מרקם החיים הייחודי בשכונות גאולה, בוכרים ומאה שערים. מדובר במאבק ייחודי ויוצא דופן בנוף הציבורי בישראל: בשעה שרשויות ומגזרים אחרים נאבקים על ״קבלת״ תקציבים, אלפי תושבים מבקשים ״להחזיר״ תקציבים אלה ומתאגדים לזעוק למדינה – אל תשפכו עלינו מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור בניגוד לרצוננו.
המהלך ממחיש את עומק הפגיעה בזכויות המיעוט, שנעשתה בהליך פגום מיסודו: החל מניגוד עניינים מוסדי של יו"ר הוועדה המחוזית, ושלילת זכות הטיעון מאלפי מתנגדים, ועד להפרה בוטה של חוקי איכות הסביבה, הסתרת תסקירים וצנזור של מידע קריטי מהציבור. זאת, לצד האבסורד שבדחיסת תחנות תת־קרקעיות במרחק של 250 מטרים בלבד, והתעקשות הוועדה על כניסות שמנוגדות לעמדת יוזמי התכנית עצמם.
העותרים טוענים כי שפיכת מאות מיליוני שקלים מקופת הציבור, במיוחד בתקופה זו, על תחנות שיוחרמו לחלוטין על ידי תושבי המקום, היא אקט של פטרנליזם פסול שיחריב את צביון השכונה, תוך פגיעה הרסנית במרקם הייחודי וההיסטורי שבמקום ייחודי זה, ומקווים כי בית המשפט יפעל כדי להגן על זכויות היסוד של התושבים.
כעת, בית המשפט יידרש להכריע האם אכן נפלו פגמים מהותיים בהליך, והאם יש לעצור או לשנות את התוכנית שפוגעת בתושבי השכונות.
0 תגובות