לקראת יום ירושלים, המצוין השנה בצל מלחמת 'חרבות ברזל', מתפרסמים נתונים מקיפים על מצבה של האוכלוסייה החרדית בעיר הקודש. הנתונים, המבוססים על דו"ח מפורט של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מצביעים על תמונה דמוגרפית וחברתית מורכבת של הקהילה החרדית הגדולה ביותר במדינה.
על פי הנתונים העדכניים, האוכלוסייה החרדית בירושלים מונה כ-301,400 תושבים נכון לשנת 2023, המהווים כשליש מכלל התושבים החרדים בישראל כולה. כאשר בוחנים את ההגדרה העצמית של התושבים בשנת 2024, מתקבלת תמונה מרשימה עוד יותר: ארבעים ושישה אחוזים מהאוכלוסייה היהודית המורחבת בירושלים הגדירו את עצמם כחרדים, לעומת שישה עשר אחוזים בלבד בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל.
מועצת העיר ירושלים היא הגוף המנהל והמחוקק של העיר. הקואליציה העירונית, בראשות ראש העיר משה ליאון, מונה 31 חברים. המועצה מתאפיינת בייצוג רחב למגזר החרדי, המהווה ציר מרכזי ומשמעותי בניהול העיר ובהובלת התיקים המוניציפליים השונים.
הנציגים החרדים במועצה
הסיעות החרדיות מחזיקות יחד ב-16 מושבים במועצה, והן מחולקות לארבע רשימות מרכזיות:
דגל התורה (6 מושבים): הסיעה כוללת את אליעזר ראוכברגר (המשמש כסגן ומ"מ ראש העיר), ישראל קלרמן (סגן ראש העיר), משה גורא, אהרון דוד בלומנשטוק, אלחנן מנחם גרוסבוים (משנה לראש העיר) ודוד זוהר.
ש"ס (6 מושבים): הסיעה כוללת את צביקה כהן (סגן ומ"מ ראש העיר), מאיר בן חיים כהן (סגן ראש העיר), שמואל מרציאנו (משנה לראש העיר), צבי אסולין, אריאל יקותיאל גולן ויוסף חיים מועלם.
אגודת ישראל - ירושלים (3 מושבים): בסיעה זו מכהנים יצחק מאיר ברים (משנה לראש העיר), יוחנן בצלאל ויצמן ומיכאל הלברשטאם, ובני תורה (מושב אחד): הסיעה מיוצגת על ידי חיים אפשטיין.
הנציגות החרדית במועצה מחזיקה בתפקידי מפתח הכוללים סגנות ראש עיר וניהול ועדות משפיעות, דבר המאפשר להם להשפיע באופן ישיר על נושאי התכנון, הבנייה, החינוך והרווחה ברחבי העיר.
כמה גדולה ירושלים?
שטח שיפוט הוא השטח הנכלל בתוך הגבול המוניציפלי של העיר, ובו העירייה נדרשת להפעיל את סמכויותיה ולספק שירותים לתושבים. מלבד דימונה וערד, ירושלים היא העיר הגדולה בשטחה בישראל. נכון לשנת 2024, שטח השיפוט של ירושלים משתרע על פני 126 קמ"ר. לשם השוואה, שטח השיפוט של העיר באר שבע כולל 118 קמ"ר, של חיפה 73 קמ"ר, של ראשון לציון 62 קמ"ר, של תל אביב 54 קמ"ר ושל מעלה אדומים 49 קמ"ר.
בשל המבנה הטופוגרפי של ירושלים, יחד עם מדיניות תכנון ארוכת שנים, ירושלים בנויה ברובה כשכונות המופרדות זו מזו על ידי עמקים שבהם יש כבישים ראשיים או שטחים ציבוריים פתוחים. בשנת 2021 השטחים הפתוחים היוו 46% משטח השיפוט של ירושלים.
חלק מהשטחים הפתוחים נמצאים בתוך השטח הבנוי של העיר, כגון פארקים; וחלקם מקיפים אותה, כגון יער ירושלים והר שלמון. השינויים האחרונים שחלו בשטח השיפוט של העיר כללו תוספת של כ-240 דונם באזור רמת רחל, אשר עברו בשנת 2020 משטח המועצה האזורית מטה יהודה אל שטחה של ירושלים.
התפוצה הגאוגרפית והמשפחות הגדולות
מבחינה גאוגרפית, חלק ניכר מהאוכלוסייה החרדית מתרכז בשכונות שנבנו במזרח העיר לאחר שנת תשכ"ז, כגון רמות אלון, נווה יעקב ורמת שלמה. באזור זה מהווים החרדים את רוב האוכלוסייה היהודית, כאשר המגזר מונה בסך הכל כמאתיים שלושים ושישה אלף וארבע מאות תושבים.
מאפיין בולט של החברה החרדית בירושלים הוא גודל משק הבית הממוצע. בשנת תשפ"ה עמד מספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי על 4.7 נפשות, גבוה משמעותית ממשקי הבית החילוניים שעמדו על 2.2 נפשות והמסורתיים שעמדו על 2.4 נפשות. יצוין כי הנתון נמוך במעט מהממוצע של משקי הבית החרדיים בכלל ישראל שעמד באותה שנה על 5.1 נפשות.
מערכת החינוך: 121 אלף תלמידים
מערכת החינוך החרדית בירושלים היא הגדולה בעיר ומהווה נדבך מרכזי במערכת החינוך העירונית כולה. בשנת הלימודים תשפ"ה למדו בחינוך החרדי מאה עשרים ואחד אלף ושבע מאות תלמידים, המהווים שלושים ושישה אחוזים מכלל התלמידים במערכת החינוך בירושלים, ורוב מוחלט בקרב תלמידי החינוך העברי בעיר.
החלוקה הפנימית של התלמידים מראה כי מרביתם, כשישים ושמונה אלף וארבע מאות תלמידים, למדו בחינוך היסודי אשר במגזר החרדי כולל את כיתות א' עד ח'. בנוסף, כעשרים ושמונה אלף ושלוש מאות ילדים התחנכו בגני הילדים, כשלושים ואחד אלף ותשע מאות תלמידים למדו במסגרות החינוך העל-יסודי, ועוד כחמשת אלפים ושלוש מאות תלמידים שולבו במסגרות החינוך המיוחד החרדי.
תעסוקה: פערים מגדריים משמעותיים
תחום התעסוקה בחברה החרדית בירושלים מציג תמונה מורכבת, המאופיינת בפערים מגדריים בולטים (עקב ציבור האברכים הגדול, כ"י). בשנת תשפ"ה, שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בכוח העבודה עמד על חמישים ואחד אחוזים, נתון נמוך באופן ניכר בהשוואה לשיעור ההשתתפות של גברים יהודים לא-חרדים בעיר שעמד על שמונים וחמישה אחוזים.
לעומת זאת, בקרב הנשים החרדיות בירושלים התמונה שונה לחלוטין. שיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה גבוה מאוד ועומד על שמונים ושניים אחוזים, נתון הקרוב מאוד לשיעור ההשתתפות המקביל של נשים יהודיות לא-חרדיות בעיר שעומד על שמונים ושישה אחוזים. הנתונים מצביעים על המעורבות הגבוהה של הנשים החרדיות בשוק העבודה, תוך שהן נושאות בנטל הפרנסה המשפחתית במקרים רבים ושולחות את הבעל לשקוד על דלתי התורה.
אתגר הדיור: משבר מתקרב
האתגרים הכלכליים של החברה החרדית באים לידי ביטוי מובהק בתחום הדיור והנדל"ן. למרות שההכנסה של משק בית חרדי נמוכה בכארבעים אחוזים ממשק בית שאינו חרדי, כשבעים אחוזים ממשקי הבית החרדיים מחזיקים בבעלותם דירה. נתון חריג זה נובע בין היתר מנורמות חברתיות חזקות והעדפה תרבותית ליציבות כלכלית ומגורים בקהילה.
עם זאת, לאור זינוק של מאתיים וחמישים אחוזים במחירי הדיור בעשורים האחרונים, רכישת דירה הופכת למשימה קשה יותר עבור הציבור החרדי. במקביל למשבר המחירים, האוכלוסייה החרדית בישראל צפויה להכפיל את עצמה לכמעט שני מיליון נפש עד שנת תשצ"ה, תהליך דמוגרפי מהיר שייצור צורך דחוף בכמאתיים אלף יחידות דיור נוספות.
בשל חומרת המצב, חוקרי מכון ירושלים למחקרי מדיניות בוחנים כיום חלופות דיור לא שגרתיות עבור החברה החרדית, כגון קידום מודלים של בנייה מוסדית ייעודית להשכרה ארוכת טווח. מודל זה עשוי להוות פתרון ריאלי וישים המותאם לצרכים הייחודיים ולמגבלות הכלכליות של חברה זו בשנים הבאות.
ירושלים - עיר הקודש
כידוע, שמה של העיר ירושלים נגזר מהמילה שָׁלֵם, שהיא אחד משמותיה הקדומים של העיר, כפי שכתוב במקרא: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (תהילים ע"ו, ג'). בהתאם מקובל לפרש שמלכי-צדק, הנזכר בספר בראשית כמלך שָׁלֵם, היה למעשה מלך ירושלים.
בתנ"ך מופיע שם העיר כמעט תמיד בכתיב חסר, ירושלם, הרומז להגייה קדומה לשם. התחילית "יְרוּ" לקוחה מן השורש השמי י-ר-ה, שפירושו בעברית בת ימינו "ייסד", על פי הפסוק: "מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ" (איוב ל"ח, ו'). הכתיב ירושלים מופיע בתנ"ך בחמישה מקומות בלבד, אך נעשה לדומיננטי בלשון חז"ל, והוא המקובל בשפה העברית מאז ועד היום.
הנתונים המקיפים מצביעים על כך שירושלים ממשיכה להיות מוקד מרכזי של החיים החרדיים בישראל, לצד הבירה החרדית הבלתי רשמית בני ברק, עם אתגרים משמעותיים בתחומי הדיור, התעסוקה והחינוך.
*הנתונים מתוך דו"ח 'על נתונייך' של מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
0 תגובות