הרב דוד גנז נולד בשנת 1541 למשפחה יהודית בעיר ליפשטאדט שבגרמניה. בצעירותו למד גנז בישיבות בבון ובפרנקפורט, והתעתד להיות רב.
אך דרכו השתנתה באופן משמעותי, היה זה סביב גיל שש-עשרה או שבע-עשרה, התארח בבית דודו בסקסוניה. שם, בספרייתו, גילה אוצר בלום: את ספרו של אוקלידס, "יסודות", בתרגומו העברי של משה אבן תיבון. ספר זה הבעיר בו תשוקה עצומה למתמטיקה ולאסטרונומיה, והוא תיאר את אוקלידס כ"איש השנון, החכם המפורסם המחודד ברוב שכלו מכל אשר היה לפניו באומות וגם לאחריו עד היום הזה כמוהו לא יהיה".
למזלו הרב של גנז, רבו הרמ"א (רבי משה איסרליש), שאצלו למד בישיבת קרקוב, היה פתוח לפילוסופיה ולמדע. כך בימי החול גנז למד תלמוד, בשבתות ובמועדים הוא למד מדעים, וכך הוא ניצל הזדמנות זו להרחבת אופקיו.
בשנת 1559 הגיע רבי דוד גנז לפראג, עיר שכינה "קריה עליזה עיר רבתי עם". בפראג, נפתחו בפניו שערי בית המדרש של המהר"ל מפראג מחד, ושערי מיטב המדענים שבעיר מאידך. הוא הצליח לשלב בשני העולמות, תורה ולימודי מדע.
גנז התקבל אצל האסטרונום הנודע טיכו ברהה, ועבד במצפה הכוכבים שלו יחד עם יוהאנס קפלר. הוא תיאר בפירוט את עבודתם המרשימה:
"החוקר הגדול בחכמת התכונה מכל אשר היו לפניו הוא אחד משרי הארץ, נקרא טי"חא ברא"הי... ושם במקום הנזכר [=מצפה הכוכבים] היה יושב עם שנים עשר אנשים, כולם חכמים ומביני מדע עוסקים וחוקרים באיצטגניניה [=אסטרונומיה] וכלי מחזיהם הגדולים והמופלגים... אשר אנוכי הכותב הייתי שם ג' פעמים וכל פעם ה' ימים רצופים וישבתי אתם בחדרי חזיונם וראיתי את המעשה אשר נעשה דברים גדולים ונפלאים".
גנז, שהיה חשוף למודלים הקוסמולוגיים השונים של קופרניקוס (הליוצנטרי) וברהה (גיאו-הליוצנטרי), העיד כי עימת את טיכו ברהה וקפלר עם אמרת חכמי ישראל מהתלמוד הבבלי (מסכת פסחים צ"ד, עמוד ב'). חכמי ישראל סברו ש"גלגל קבוע ומזלות חוזרין" (כלומר, לכוכבים יש יכולת תנועה עצמאית), בעוד ש"חכמי אומות העולם אומרים: גלגל חוזר ומזלות קבועין" (כלומר, הכוכבים מונעים רק על ידי תנועת הגלגלים שעליהם הם רוכבים). חכמי ישראל, לכאורה, נסוגו מפני דעת חכמי אומות העולם באומרם "ונראין דבריהם מדברינו".
הפתעה מרגשת הייתה כאשר טיכו ברהה (ולאחר מכן גם קפלר) פנה לגנז ואמר לו: "לא יפה עשו חכמיכם שהודו לחכמי האומות על דבר שקר, כי הדין היה עם חכמי ישראל". ברהה טען שהכוכבים חוזרים במהלכם העצמיים, "רק בעצמם שטים ורצים כעוף הפורח באוויר", והביא לכך ראיות רבות. עדות זו, שנשמעה מפיו של גדול האסטרונומים באותה תקופה, הייתה אישור מפתיע וחזק לעמדת חכמי ישראל הקדמונים. סביר להניח שרבי דוד גנז, תלמידו, לימד את המהר"ל מפראג אודות שיטת קופרניקוס, ואף ייתכן שהפגיש בין המהר"ל לטיכו ברהה.
רבי דוד גנז נפטר בשנת 1613, והוא בן 72 בערך. הוא נטמן בבית הקברות היהודי העתיק בפראג. על מצבתו, שהפכה לאתר היסטורי, חקוקים ציור של אווז (בהתאם לשם משפחתו 'גנז' בגרמנית) ומגן דוד.
בשנת 1967, אף יצא בצ'כוסלובקיה בול דואר מיוחד ובו צילום מצבתו.
0 תגובות