החבל כבר נכרך על הצוואר, והנס הגיע | כך חגגו בזוטשקא את יום הצלת האדמו"ר זצ"ל

תקנת הלימוד אשיחה בחוקיך נוסדה על ידי האדמו"ר לפני כשלושת רבעי שנה, בעיצומם של ימי מלחמת איראן הראשונה. האדמו"ר קרא אז לחסידיו להתחזק בלימוד התורה בדרך של עמל ושינון על מנת לזכור כמונח בכיסו. מאז, המוני חסידים הוגים במסכת יומם וליל, ואמש הגיעו לרגע השיא כאשר סיימו את מסכת מכות כשהיא שגורה בפיהם בבהירות מופלאה.

הסיום שולב בסעודת הודיה רבתית לציון יום השחרור של האדמו"ר בעל ה'נחל יצחק' זצ"ל. בחסידות מציינים ביראה את הסיפור המופלא שהיה הרבי זצ"ל מספר בכל שנה: כיצד עמדו הרשעים ימ"ש וכבר כרכו את חבל התלייה על צווארו, ובנס גלוי, ברגע האחרון, נפל עליהם פחד אלוקים והם הרפו ממנו.

הרבי זצ"ל היה רגיל לומר כי גם באותם רגעים נוראיים לא פחד כלל, בידעו כי הוא בידי הקב"ה בלבד. יום זה מהווה ציון דרך עבור החסידים המודים לה' על שהותיר את הצדיק לפליטה גדולה, וממנו צמחו השושלת המפוארת, בנו בעל ה'נזר דוד' זצ"ל ויבלחט"א האדמו"ר, שנולדו לאחר הנס.

את שולחן המזרח פיארו אדמו"רים ורבנים רבים, הגאון רבי משה שאול קליין, רבה של שכונת אור החיים. הגרמ"ש, שהיה שרוי בצרידות קשה מאוד ולא יכול היה לשאת דברים, הטריח את עצמו בכל זאת להגיע למעמד. כשהוא מדגיש כי למרות הקושי, הוא חש חובה גמורה להשתתף בכינוס כה נשגב שנערך לכבודה של תורה ולכבוד עמלי התורה בחסידות.

במהלך המעמד נשמעו דברים נעימים ושעשועי דאורייתא מפי המשפיע הרה"ג רבי משה ויינבך, שהעלה על נס את יגיעת התורה של החסידים.

את המשא המרכזי נשא האדמו"ר מזוטשקא, שעמד בדבריו על הקשר שבין עמל התורה להגנה ושמירה על הדור. האדמו"ר שילב בדבריו דברי הדרכה וחיזוק להמשך סדרי הלימוד והשינון, וחיזק את לב השומעים בהודיה על חסדי ה' המלווים את החסידות מאז ועד עתה.

המעמד הסתיים בשעות הלילה המאוחרות בריקודים של מצווה לכבודה של תורה, כאשר החסידים יוצאים בתחושת התרוממות רוח ובציפייה להתחלת המסכת הבאה - מסכת סוכה בסדרי הלימוד