אלפי חסידים מכל קצווי תבל התכנסו בחצר הקודש צאנז בימי חג הסוכות, וזכו לשהות בצל קודשו של האדמו"ר. ההמונים גדלו והלכו ככל שהתקרבו ימי החג לסיומם, כאשר השיא היה במעמדות הקודש של הושענא רבה והקפות שניות.
עוד בערב החג הניח האדמו"ר בעצמו את הסכך על גבי סוכתו הפרטית, מתוך טירחא של מצווה. במשך ימי המועד זכו החסידים לחזות בעבודת הנענועים של האדמו"ר בארבעת המינים, ובשולחנות הטהורים שנערכו בסוכה הגדולה שבחצר בית המדרש הגדול בנתניה.
בליל הושענא רבה, בסיום הטיש, איגד האדמו"ר את עלי אגודת הערבות לבני משפחתו, כמנהג הקדום.
אולם שיא המעמדות היה במוצאי החג, כאשר האדמו"ר ערך את ההקפות שניות בלהב אש קודש. באמצע הריקודים השתררה לפתע דממת קודש, והאדמו"ר פנה בדברי קודש אל אלפי החסידים שנצטופפו במקום.
"בחורים יקרים, אברכים חשובים, ישראל הרי אני כפרתכם", אמר האדמו"ר. "בזמן כה קדוש ונעלה מי שיקבל על עצמו להתחזק בגדרי הקדושה וישליך את הדברים הלא טובים, אני מבטיח ליד הספר תורה שיהיה נקי מכל פגם, וכל החטאים והעבר שלו הריני מקבל על עצמי".
הדברים הותירו רושם עז על הנוכחים. תוך כדי דיבור פצח האדמו"ר שליט"א בשירת 'תקע בשופר גדול', והמקום התמלא חרדת שמים. רבים מהחסידים הרהרו בתשובה באותם רגעים נשגבים.
לאחר מכן ערך האדמו"ר את שולחנו הטהור 'עפיל טיש', ובמהלכו קיים את מנהג זריקת תפוחי הישועות אל עבר אלפי החסידים שהמתינו לברכה.
0 תגובות