בוליביה צועדת אל שינוי היסטורי לאחר כמעט שני עשורים שבהם הוביל השלטון הסוציאליסטי את המדינה.
לפי הדיווחים מהמדינה בדרום-אמריקה, תוצאות ראשוניות מהבחירות שנערכו ביום ראשון מצביעות על כך שאיש מהמתמודדים לא הצליח להבטיח ניצחון מוחלט, וההכרעה בין שני אנשי ימין תעבור לסיבוב שני באוקטובר.
מי שיעמדו זה מול זה יהיו רודריגו פאס פריירה מהמפלגה הנוצרית־דמוקרטית, וחורחה קירוגה, נשיא לשעבר שהבטיח להחזיר את היחסים עם ארה"ב וישראל למסלולן.
הפתעת הבחירות הייתה עצם הובלתו של פאס פריירה, שלא נחשב לפייבוריט בסקרים המוקדמים. בעוד שאנליסטים הימרו על איש העסקים סמואל דוריה מדינה כמועמד המוביל, הקהל העדיף דווקא את הסנאטור בן ה־55, שהבטיח לנתק את אחיזת המרכז התקציבי בבירה לטובת חלוקה נרחבת יותר של משאבים למחוזות.
מסריו התמקדו במלחמה בשחיתות, בהענקת אשראי נגיש ובהפחתת מיסים כדי לחזק את הכלכלה, לצד הבטחתו להסיר חסמים מיותרים מייבוא.
מולו ניצב קירוגה, שהחזיק בעבר בתפקיד נשיא זמני בשנים 2001–2002 אחרי שהיה סגנו של הוגו בנסר. שניהם מציעים קו קפיטליסטי מובהק, ובוליביה עשויה לראות פתיחות מוגברת להשקעות זרות במכרות הליתיום שלה - אחד המשאבים האסטרטגיים החשובים בעולם.
שינוי פוליטי כזה עשוי גם להפוך את כיוון יחסי החוץ: לאחר עשרים שנה של שותפות הדוקה עם רוסיה, סין ואיראן, ייתכן שתיבנה מחדש קירבה לוושינגטון. בדו"ח שהוגש לאחרונה לקונגרס האמריקאי תוארו היחסים עם בוליביה תחת שלטון הסוציאליסטים כ"מתוחים". בוליביה אינה מקיימת קשרים דיפלומטיים עם ישראל ומאשימה את האחרונה ברצח עם.
הקרעים בתוך השמאל ניכרים בכל מקום. אבו מוראלס, שאיבד את הזכות להתמודד לאחר שניסה לשווא לבטל את מגבלת הכהונה, לא היה הפעם על פתקי ההצבעה - לראשונה מזה כמעט שני עשורים. הוא עודד את תומכיו להגיש פתקים פסולים, וממשיך להחזיק בסיס תמיכה נאמן.
המצב הכלכלי מוסיף שמן למדורה: אינפלציה, חוב כבד, מחסור בדלק ואף בחלק ממוצרי המזון. רבים מהבוחרים רואים בהצבעה עונש ברור לשלטון הוותיק. כך או כך, באוקטובר תצטרך בוליביה להכריע אם להעניק את הנהגת המדינה לאחד משני המנהיגים מהימין, כאשר לראשונה השמאל מוצא את עצמו ללא ייצוג.
0 תגובות