במעמקי ארכיון מאובק במכון וודס הול באי קייפ קוד, התגלה לאחרונה תיעוד היסטורי שלא נשמע זה כמעט שמונים שנה - ההקלטה העתיקה ביותר הידועה של שירת לוויתן. ההקלטה, שנעשתה ב־7 במרץ 1949 סמוך לבהמאס במסגרת מחקר אוקיינוגרפי של הספינה R/V Atlantis, תועדה במכשיר הקלטה נדיר מסוג Gray Audograph, ששימש בשעתו להקלטות קול במשרדים.
במשך עשורים הייתה ההקלטה מתויגת בפשטות כ־"קולות דגים", עד שארכיונאית צעירה בשם אשלי ג’סטר פתחה את התקליטים במסגרת עבודת מיון בשנת 2025. ברגע שהשמיעה אותם לעמיתיה, הבינו החוקרים שהם שומעים תבניות קול אופייניות לשירת לוויתן גיבן הידוע גם בשם לוויתן גדול-סנפיר (Humpback Whale).
"מדובר בתיעוד יוצא דופן - עדות לקולות האוקיינוס כפי שנשמע לפני שזיהום הרעש האנושי הפך אותו לרועש בהרבה," אמרה ד"ר לאלה סייג, חוקרת ביו-אקוסטיקה ימית במכון. לדבריה, ההקלטה מיועדת לשמש כ"קו בסיס" להשוואה עם סביבות ימיות בנות זמננו, רוויות רעש ממנועי ספינות, קידוחי גז ותקשורת צוללות.
פרופ’ פיטר טיאק מהמכון הוסיף כי הערך המדעי של ההקלטה כפול: "היא מאפשרת לנו לא רק להשוות דפוסי שירה של לוויתנים לאורך עשרות שנים, אלא גם לשחזר את נוף הקול של האוקיינוס בשנות ה־40 - משהו שכמעט בלתי אפשרי לשחזר כיום."
במכון מעריכים כי מדובר בשעה של הקלטה בלבד, אך ייתכן שקלטות נוספות מתקופה זו מחכות עדיין לגילוי. קרן "השימור הלאומית להקלטות" האמריקנית הקצתה לאחרונה מענק של 10,000 דולר לשם דיגיטציה של הארכיון כולו.
החוקרים מציינים כי בשנות ה־50 המוקדמות אוכלוסיית הלוויתנים בצפון האוקיינוס האטלנטי צנחה לפחות מאלף פרטים, בשל ציד אינטנסיבי. ייתכן, אומרים המדענים, שהקול שנשמע בהקלטה הזאת הוא קולו של לוויתן משיר האחרון של דור כמעט שנכחד.
"אלו רגעים נדירים שבהם הארכיון ממלמל לנו סוד מן העבר," מסכמת ג'סטר. "זו לא רק הקלטת קול - זו עדות לאוקיינוס שהיה הרבה יותר שקט, וליצורים שהמשיכו לשיר בתוכו גם כשהאדם טרם ידע להקשיב באמת."
0 תגובות