בבלי
"אפשרויות שעדיין לא התחלנו לנצל במלואן"

כל האינציקלופדיה בראש סיכה:  המדען שחזה את מהפכת הננו-טכנולוגיה

ב-1959 הציב הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן אתגר בלתי נתפס לעולם המדע: הוא טען שאין שום מניעה פיזיקלית לאחסן את כל כרכי האנציקלופדיה בריטניקה על שטח זעיר של ראש סיכה | היום, בעידן שבו שבבים מניעים את העולם, החזון שלו נראה פחות כמו מדע בדיוני ויותר כמו מפה מדויקת של המציאות המודרנית (טכנולוגיה)

ריצ'רד פיינמן במהלך הרצאה (צילום: נחלת הכלל)

ב-29 בדצמבר 1959, באולם עמוס במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), עלה לבמה אחד המוחות המבריקים של המאה ה-20, חתן פרס נובל ריצ'רד פיינמן. הכותרת של הרצאתו הייתה פשוטה אך מהפכנית: "יש מקום בשפע בתחתית" (There’s Plenty of Room at the Bottom). באותם רגעים, פיינמן לא רק הרצה על פיזיקה, הוא הניח את אבן הפינה לתחום שלימים ייקרא ננו-טכנולוגיה.

"למה שלא נכתוב את כל האנציקלופדיה על ראש סיכה?"

בזמן שהעולם התפעל ממחשבי ענק שתפסו חדרים שלמים, פיינמן הציע להסתכל לכיוון ההפוך - אל המזעור. הוא שאל שאלה שהשאירה את הקהל פעור פה: מדוע איננו יכולים לכתוב את כל 24 כרכי האנציקלופדיה בריטניקה על ראש של סיכה?

לפי החישוב של פיינמן, אם נצמצם את האותיות פי 25,000, הן עדיין יהיו מורכבות ממספר מספיק של אטומים כדי להיות קריאות תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. "זה לא עניין של הפרת חוקי הפיזיקה," הסביר פיינמן, "זה רק עניין של חוסר ביכולת טכנית ובמכשור המתאים".

המניפולציה של האטום היחיד

פיינמן לא עצר באחסון מידע. הוא חזה עולם שבו נוכל לתמרן אטומים בודדים כדי לבנות חומרים חדשים ומכונות זעירות. הוא תיאר "מכונות שיבנו מכונות קטנות יותר", עד שנגיע לרמה האטומית. הוא חזה ניתוחים רפואיים שיבוצעו על ידי "בליעת המנתח" - רובוטים זעירים שהמנותחים יבלעו וששינווטו בכלי הדם ויבצעו תיקונים מבפנים, רעיון שנראה אז כפנטזיה מוחלטת והיום נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים במיטב המעבדות בעולם.

מהחזון למציאות: המורשת של 1959

כיום, החזון של פיינמן הוא המציאות היומיומית שלנו. שבבי הסיליקון שבתוך הטלפונים החכמים שלנו מכילים מיליארדי טרנזיסטורים שגודלם נמדד בננומטרים בודדים - קטנים בהרבה מאותו חזון מקורי של האנציקלופדיה על ראש הסיכה.

ההשפעה של נאומו של פיינמן חורגת מההישג הטכני; היא שינתה את הדרך שבה האנושות תופסת חומר. הוא לימד אותנו שהמגבלה היחידה שלנו היא לא הטבע עצמו, אלא כושר ההמצאה שלנו והיכולת שלנו לשלוט בקנה המידה הקטן ביותר של הקיום.

בריאיון שנערך שנים לאחר מכן, ציין פיינמן כי האתגר האמיתי הוא לא רק לעשות דברים קטנים, אלא להבין איך הפיזיקה משתנה כשיורדים למטה. ב"תחתית", כפי שקרא לה, חוקי המכניקה הקוונטית משתלטים, ושם נפתחות אפשרויות שעדיין לא התחלנו לנצל במלואן.

65 שנים חלפו, וראש הסיכה של פיינמן עדיין משמש לרבים כמגדלור. הוא מזכיר לנו שגם בעולם של "ביג דאטה" ומרחבים אינסופיים, המהפכות הגדולות ביותר מתרחשות דווקא במקומות הקטנים ביותר שאפשר לדמיין.

בכתבה זו נעשה שימוש בצילומים אשר בעל הזכויות בהם לא נודע או לא אותר, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות שלחו הודעה על כך בצירוף הצילום המקורי לדוא"ל [email protected].

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בטכנולוגיה: