חברת הביוטכנולוגיה Adaptyx Biosciences חשפה נתונים ראשונים מבני אדם עבור חיישן לביש למדידת קורטיזול - הורמון הסטרס המרכזי בגוף - בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA 2026) שנערך בניו אורלינס. מדובר בניסיון ראשון לתרגם מדידות הורמונליות, שבוצעו עד כה באמצעות בדיקות דם נקודתיות, לניטור רציף ומתמשך בדומה למהפכה שחוללו חיישני הסוכר.
החיישן, המוצמד לעור, מבוסס על מתגים מולקולריים מבוססי DNA המגיבים לנוכחות קורטיזול בנוזל הבין־תאי. כאשר המולקולות מזהות את ההורמון, הן מייצרות אות חשמלי הנקלט ומעובד לכדי מדידה רציפה לאורך שעות וימים.
במסגרת הניסויים הראשונים בבני אדם, הציגה החברה שני פרוטוקולים מרכזיים. בניסוי אחד קיבלו המשתתפים הידרוקורטיזון והמדידות מהחיישן הראו התאמה גבוהה לדגימות דם ורידיות שנבדקו בשיטות מעבדה סטנדרטיות. בניסוי נוסף, שנערך במהלך הלילה, הצליח המכשיר ללכוד את “תגובת היקיצה של הקורטיזול” – העלייה החדה ברמות ההורמון עם ההתעוררות – לצד השפל הלילי, דפוסים פיזיולוגיים שלרוב אינם נמדדים בבדיקות בודדות.
לדברי החברה, נאספו עד כה יותר מ־400 שעות של ניטור אנושי רציף, נתון המהווה בסיס ראשוני לבחינת היתכנות קלינית. הממצאים תומכים בכוונת Adaptyx לפעול במסלול רגולטורי של מכשור רפואי Class II מול ה־FDA.
היישומים הראשוניים של הטכנולוגיה צפויים להתמקד בהפרעות בבלוטת האדרנל ובמחלות קרדיומטבוליות, אך החברה רואה פוטנציאל רחב בהרבה – כולל בריאות הנפש, טיפול נמרץ, פיתוח תרופות ואף תחום הוולנס הצרכני.
מנכ"ל ומייסד־שותף החברה, ויג’יט סבניס, הגדיר את הקורטיזול כ”אות upstream“ – גורם ביולוגי מוקדם שמניע שורה של מצבים כרוניים. לדבריו, “הרפואה טיפלה עד כה בתוצאות – סוכרת, יתר לחץ דם ודיכאון – מבלי למדוד באופן רציף את הגורם שמניע רבות מהתגובות הללו”.
Adaptyx, שמקורה באוניברסיטת סטנפורד, גייסה עד כה כ־23 מיליון דולר, כולל סבב גיוס של 14 מיליון דולר בהובלת Interlagos ובהשתתפות Stanford ו־Chan Zuckerberg Biohub Network. ההשוואה לחיישני הגלוקוז אינה מקרית: אם אכן תבשיל הטכנולוגיה, ייתכן שהיא תסמן את תחילתו של עידן חדש בניטור ביוכימי רציף – לא רק של סוכר, אלא של הורמונים וסמנים מולקולריים נוספים.
0 תגובות