פקיעת התיקון לחוק הגיוס לפני כשלוש שנים סימנה עבור הציבור החרדי את תחילתה של מערבולת חברתית וכלכלית חסרת תקדים. הוראות היועצת המשפטית לממשלה וצווי בג"ץ חייבו את משרדי הממשלה לעצור תקציבים לישיבות ולבטל שורה של הטבות כלכליות, כאשר המשמעותית שבהן היא ביטול סבסוד מעונות היום.
על פי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2024, שהובא באתר 'שומרים', שווי הסבסוד למשפחה חרדית עמד על כ-2,200 שקלים לחודש לכל ילד – סכום דרמטי במשפחות שהכנסתן נמוכה. לביטול הסבסוד, שנכנס לתוקפו במארס 2025, היו השלכות קשות: אלפי פעוטות הועברו ממעונות מפוקחים למעונות "פיראטים" המתנהלים בדירות פרטיות ללא פיקוח.
678 מיליון שקלים בשנה
סבסוד המעונות נולד ככלי לעידוד עבודת אמהות, אולם במהלך שנות התשעים הביאו המפלגות החרדיות לשינוי התקנות כך שהסבסוד ניתן גם לאברכים. על פי המחקר, 83% מהילדים החרדים במעונות היו זכאים לסבסוד. האוכלוסייה החרדית, המהווה כ-15% מהאוכלוסייה, נהנתה מ-55% מההנחות שניתנו, בסכום כולל שהסתכם בנתוני 2022 ב-678 מיליון שקלים.
במארס 2025, כשבוטלה ההטבה, איבדו את הסבסוד כעשרת אלפים ילדים, ומעגל זה צפוי להתרחב. בירושלים לבדה קיים פער של כ-55 אלף פעוטות בין מספר הילדים עד גיל שלוש לבין התפוסה בפועל במעונות מפוקחים - רק 21% מהפעוטות בעיר נמצאים במסגרות מפוקחות, כפי שחשף מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
"כלכלית אנחנו על הקצה"
לוי (27) מבני ברק, אברך ואב לשלושה, מתאר את המציאות הקשה: "המעון עולה סביב 3,500 שקלים לחודש לכל ילד. אין לי מאיפה להוסיף עוד 2,500 שקלים לכל ילד. הכיוון ברור – יציאה מהמערכת המפוקחת למעונות פרטיים בבתים, למרות שאלה מקומות ללא פיקוח". כשנשאל אם ישקול לצאת לעבוד, השיב בנחרצות: "לא. הלימוד זה מה שמחזיק אותנו, זה שורש האמונה ואי אפשר לוותר על זה".
שימי (24) מאלעד, מציג תמונה דומה: "אני לומד בכמה כוללים ויוצא לי בערך 3,000 שקלים. אשתי מרוויחה סביב עשרת אלפים. כלכלית אנחנו על הקצה". הוא עבר למעון פרטי ומציין כי מעבר להיעדר הפיקוח, התנאים נפגעו משמעותית: יום הלימודים מסתיים באחת במקום בארבע, אין פעילות בימי שישי, ויש לשלוח אוכל מהבית.
לדבריו, "מי שיש לו צו גיוס כבר לא שולח את הילדים שלו למעונות המפוקחים. מי שהיה לו מעון מפוקח הפך אותו לפרטי כי אחרת אין לו נרשמים". נפתלי (32) מבני ברק, מוסיף כי בסביבתו גם מי שזכאים לסבסוד מתקשים למצוא מקומות במעונות מפוקחים בשל הצטמצמות מספרם, ונאלצים לעבור למסגרות פרטיות.
המאבק המשפטי נמשך
במקביל למציאות הקשה בשטח, נמשך המאבק המשפטי. עורך הדין יצחק בם, המייצג את עמותת "אמת ליעקב בישראל" וקבוצת משפחות של לומדי תורה, פנה במכתב דחוף לשר העבודה ח"כ יריב לוין, למנכ"ל משרד העבודה רובי שמש וליועצת המשפטית עו"ד גלי בהרב-מיארה. בפנייה החריגה דרש עו"ד בם להימנע מיישום כל הסדר המתנה את זכאות הפעוטות לסבסוד מעונות יום במעמד הגיוס של אבותיהם.
הפנייה מגיעה על רקע הוראת בית המשפט העליון מיום ט' אייר (26.4.2026), במסגרת בג"ץ 6128/23, שהורתה למשרד העבודה לשקול ולהחליט בתוך 21 יום כיצד לתקן את מבחן התמיכה למעונות היום. על פי ההוראה, הסדרת מעמד האב מול רשויות הצבא תשמש תנאי-סף לכלל תבחיני הזכאות לסבסוד.
עו"ד בם מציף בפנייתו נקודה עקרונית: אנשי מקצוע במגזר הציבורי – ובכלל זה עורכי דין, מנכ"לים ופקידי ממשלה – אינם רשאים ליישם פסיקת בית משפט הסותרת הוראות חוק מפורשות. "בג"ץ אינו רשאי להורות לרשות מנהלית לתקן תקנות באופן הנוגד את החוק הראשי עליו הן מבוססות", הבהיר עו"ד בם.
0 תגובות