במכתב הלכתי יוצא דופן שפורסם לראשונה ע"י הכתב קובי ישראלי, תוקף הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף את מוסדות החינוך התיכוניים. המכתב, שנכתב כתשובה לבחור שהתלבט בין המשך לימודים בישיבה תיכונית לבין מעבר לישיבה חרדית, כולל פסקי הלכה נחרצים ביותר בנושא כיבוד הורים וחינוך תורני.
הראשל"צ פותח את מכתבו בקביעה חד משמעית: "אין כל ספק שעדיף לבחור ללמוד בישיבה חרדית קדושה". לדבריו, רק בישיבה כזו יוכל הבחור לצמוח לתלמיד חכם אמיתי ולספוג את תורתם של גדולי הדור, בהם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.
"בעיות של יראת שמיים ושנאת חרדים"
בהמשך המכתב, מותח הראשל"צ ביקורת חריפה על המתרחש בישיבות התיכוניות. "בפרט שבכמה ישיבות תיכוניות התעוררו בעיות של יראת שמיים, ויש השקפה שאינה נכונה בשנאת חרדים ורבנים וכדומה וכפי שידוע לי אישית", כותב הראשל"צ.
הגר"י יוסף מוסיף ומציין כי הלימוד בישיבה תיכונית פוגע באיכות הלימוד התורני: "מי שלמד בישיבה קדושה יודע את החלק המעשי של התורה. וכ"ש בישיבה תיכונית אפילו המתקרית חרדית, אין שם אוירה של שאיפה לדעת את התורה".
פסק הלכה: אין חובת ציות להורים
החלק המהדהד ביותר במכתב עוסק ביחס להורים הדוחפים את בניהם ללימודים אקדמיים. הראשל"צ קובע בפסק הלכתי מובהק: "לא תאבו ולא תשמעו לקול ההורים בדברים הנוגעים ליסודות הדת ועיקרי האמונה וגופי תורה, ובזה לא שייך מצות כיבוד אב ואם".
הגר"י יוסף מדגיש כי אין להורים רשות להתערב במקום שבו ליבו של הבן חפץ ללמוד, ומגדיר את המוסדות האקדמיים כ"בורות נשברים במעונות ההשכלה, אוניברסיטאות וגימנסיות למיניהם". לטענתו, הורים הדוחפים לשם עושים זאת מתוך מחשבה מוטעית על "תכלית" ופרנסה.
במילים קשות ביותר, הראשל"צ מצטט מחברים קדמונים כי "האיסור הוא מטעם מינות ואסור להתראות בזה", ומוסיף כי הליכה למקומות אלו היא בבחינת "להסגיר עצמם לרשת ההשכלה והמינות". פסק הלכה זה עומד בניגוד מוחלט למצוות כיבוד אב ואם במקרים רגילים, אך הראשל"צ מבהיר שבנושאים הנוגעים ליסודות הדת - הבן אינו חייב לציית.
"אל תחשוש מפרנסה"
בחלקו האחרון של המכתב, פונה הראשל"צ בנימה מעודדת אל הבחור ששאלתו הניעה את הפסק. הרב מרגיע אותו מפני החששות הכלכליים והחברתיים: "אין לו מה לחשוש, שכן ישנן כיום משרות תורניות רבות - רבנות, דיינות, הוראה - שיוכל להגיע אליהן, וכי התורה תעניק לו חיים מבורכים".
הגר"י יוסף מצטט את הרמב"ם והמהר"ם בן חביב כדי להסביר שחכמות החול מותרות רק כאשר הן משמשות "רקחות וטבחות" לתורה, ולא כשהן הופכות לעיקר ומבטלות את הבחור מלימוד התורה האמיתי.
המכתב מסתיים בברכה חמה: "וברכתי אליך שתזכה להיות תלמיד חכם אמיתי ותצליח בתורה ובעבודת ה' ויראו ממך רוב נחת".
0 תגובות