עיר הקודש צפת עומדת בפני נקודת מפנה תכנונית שמעוררת סערה בקרב תושביה והנהגתה הרוחנית. בעוד הציבור החרדי בעיר חווה בשנים האחרונות צמיחה מטאורית והרחבת קהילות, שורה של מהלכים תכנוניים מוסדיים מעוררת חשש כבד בקרב עסקנים ורבנים מקומיים מפני פגיעה באופייה הייחודי של העיר.
בימים אלו מתכנסת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון כדי לדון בהפקדת תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של צפת. התוכנית מציבה יעד דמוגרפי שאפתני: הגדלת אוכלוסיית העיר מכ-40,000 תושבים כיום לעיר ראשה אזורית המונה כ-150,000 נפש, עם יעד ריאלי של כ-120,000 תושבים, לצד תוספת של מעל 32,000 יחידות דיור ושטחי תעסוקה נרחבים.
במקביל, הכריעה לאחרונה ועדת הערר המחוזית כי יש לקדם היתר בנייה להקמת מתחם מעונות סטודנטים ומסחר עבור המכללה האקדמית, בכניסה לעיר העתיקה – החלטה שנתקלה בהתנגדות עזה מצד נציגים עירוניים ומנהיגים רוחניים בעיר.
"מי שעיניו בראשו רואה את העובדות"
הסערה הנוכחית מתרחשת על רקע תהליך מעמיק שעוברת צפת בשנים האחרונות: התחרדות מואצת של שכונות שלמות, מעבר של משפחות צעירות רבות מצפון הארץ וממרכזה, והפיכתה של העיר לאחד המרכזים החרדיים התוססים בצפון. תושבים ועסקים מקומיים מדווחים על שינוי דרמטי בביקוש למוסדות חינוך, בתי כנסת ותשתיות המותאמות לציבור החרדי.
אלא שלדברי עסקנים מקומיים, הניסיונות לקדם פרויקטים בעלי אופי אזרחי-מעורב בלב האזורים הרגישים בעיר, לצד הגדרת יעד אוכלוסייה של "ציבור מעורב", נתפסים על ידי חלקים נרחבים בציבור החרדי כצעד שנועד להאט את הקצב הדמוגרפי הטבעי של הקהילות החרדיות.
"מי שעיניו בראשו רואה את העובדות בשטח: צפת הולכת ומתחרדת, הציבור החרדי הוא המנוע הכלכלי והקהילתי החזק ביותר פה כיום", מסר עסקן חרדי המעורב בפעילות המוניציפלית בעיר. "הניסיון לדחוף פרויקטים שמביאים אוכלוסיות שאינן תואמות את רוח המקום בלב העיר העתיקה, או להגדיר את עתיד העיר בצורה שלא משקפת את גידול הציבור החרדי, נתפס בציבור כניסיון מלאכותי לייצר משקל נגד להתפתחות הקהילתית שלנו".
המאבק על העיר העתיקה
מוקד החיכוך המרכזי בעת האחרונה מתרכז במתחם מעונות הסטודנטים. התוכנית, שמקדמת המכללה האקדמית צפת מזה כעשור, זכתה לאחרונה לאישור ועדת הערר המחוזית, אשר דחתה את מרבית טענות הוועדה המקומית והביעה תרעומת על העיכובים בהוצאת היתר הבנייה.
מנגד, רבנים מכלל החוגים והקהילות בעיר יצאו בעבר בגילוי דעת חריף נגד המהלך, כשהם מזהירים מפני שינוי מאזן החיים העדין בתוך הרקמה ההיסטורית והקדושה של צפת העתיקה. חששות אלו אף הובילו למחאות ציבוריות ולקריאות להיאבק בהחלטות התכנוניות בכל הכלים החוקיים העומדים לרשות התושבים.
נציגים חרדיים במועצת העיר הבהירו כי המאבק אינו רק על הפרטים הטכניים של התנועה והחנייה, אלא על דמותה של העיר בשורשיה. חבר מועצת העיר מטעם ש"ס, יוסי גלנט, ציין בעבר בהתייחסו למאבק כי מדובר בשמירה על צביונה הרוחני של עיר הקודש וכי יש לפעול בנחישות כדי למנוע פגיעה באורח החיים המקומי.
חזון כולל מול מציאות בשטח
תוכנית המתאר הכוללנית, שנערכה על ידי משרד "ערן מבל – ארכיטקטורה ובינוי ערים", מציעה מנגנונים לשימור העיר העתיקה כמרכז רוחני והיסטורי, לצד חיזוק מוקדי תעסוקה, מוסדות רפואה כמו המרכז הרפואי זיו, ושכונות מגורים חדשות כדוגמת "השער הדרומי" ומעלה נחל ראש פינה.
בשבועות הקרובים, בעקבות הדיונים בוועדה המחוזית וההתפתחויות בסוגיית היתרי הבנייה, יתברר האם צפת צועדת לעבר שיתוף פעולה תכנוני שיכבד את כלל תושביה, או שמא המאבק על צביונה של עיר המקובלים רק ילך ויחריף.
יצוין, כי כפי שפרסמנו, בשבתות האחרונות צפת נתונה בשורה של מאבקים והפגנות בין ציבור יראי ה' ובין חברת התחבורה "נתיב אקספרס" בעקבות הפעלת שלושה קווי אוטובוס שיוצאים טרם צאת השבת מהתחנה המרכזית אל מחוץ לעיר.
0 תגובות