לאחר למעלה משנה של פעילות שקטה מאחורי הקלעים, מפלגת "הַקָהָל" – היוזמה החדשה בזירה החרדית – צפויה להשיק ביום שלישי הקרוב את הקמפיין הפומבי שלה במסיבת עיתונאים מיוחדת. המהלך, שמובילים אותו אנשי ציבור מוכרים הפועלים כיום באופוזיציה העירונית ברשויות החרדיות, מעורר עניין רב לצד תהיות לא מעטות.
בראש היוזמה עומדים שלמה אלבוים, חבר מועצת עיריית בני ברק, יצחק חלה, חבר מועצת עיריית אלעד, ודב בקשט, לשעבר חבר מועצת קרית יערים. מטרת המפלגה, לפי מארגניה, היא לשנות את שיטת בחירת הנציגים במגזר החרדי ולעבור למודל של בחירות פנימיות – פריימריז – שבהן הציבור יקבע את הרשימה לכנסת.
70,000 תומכים וסקר מעודד – אך מה באמת מסתתר מאחורי המספרים?
ראשי המפלגה מדווחים כי הצליחו לפקוד לשורותיהם למעלה מ-70,000 תומכים, ואף מציגים סקר שנערך על ידי חברת "אסקריא", שלפיו כ-60% מבעלי הדעה בציבור החרדי תומכים ברעיון של בחירות פנימיות. במסגרת ההכנות, קיימו המארגנים עשרות חוגי בית ברחבי הארץ, הקימו מערכי הסברה טלפוניים והשיקו את תהליך הבחירות הפנימיות, במסגרתו מועמדים שונים כבר החלו בגיוס תמיכה.
בין השמות הבולטים שגייסו מספר תומכים גבוה ניתן למצוא את אליהו בן מויאל ממגדל העמק (1,373 תומכים), אברהם ויצמן מחיפה (516 תומכים) ויגאל וקנין מאדרת (472 תומכים), שוקי גרינבאום מנוף הגליל (272 תומכים), ניסן פלוטקין מצפת (172 תומכים), יצחק הוד מבני ברק (110 תומכים).
לדברי המארגנים, הרשימה המתגבשת משקפת פריסה גיאוגרפית רחבה הכוללת נציגים מריכוזים חרדיים בולטים כמו ירושלים, בני ברק, בית שמש ומודיעין עילית, לצד נציגים מחריש, צפת, נהריה, נוף הגליל ודרום הארץ.
עם זאת, לצד הנתונים המרשימים שמציגים במפלגה, גורמים בשטח מעלים תהיות לגבי משמעות המספרים. משיחות עם חלק מהרשומים כ"מתפקדים", עולה כי רבים מהם כלל אינם רואים את עצמם כחלק מהתנועה הפוליטית או כמי שיצביעו עבורה ביום הפקודה. לדבריהם, החתימה נמסרה מתוך מחווה חברית או תמיכה נקודתית במכר שהתמודד, בעוד שבעת בחירות אמת הם מתכוונים להמשיך להצביע כפי שיורו גדולי ישראל.
שתיקה בנושאי הליבה – והיעדר זהות רוחנית גלויה
שאלה נוספת שמתחדדת לקראת ההשקה היא עמדתה הרשמית של המפלגה בסוגיות הבוערות העומדות כיום על סדר היומו של המגזר החרדי. עד כה, מקפידים ראשי "הַקָהָל" לשמור על עמימות בנושאים מרכזיים, וטרם הציגו עמדות ברורות בסוגיות כמו חוק הגיוס – נושא שמעסיק את הציבור החרדי יותר מכל דבר אחר בימים אלה.
בנוסף, אף שבמפלגה מציינים כי הפעילות מלווה בהדרכה רבנית, המארגנים נמנעים מלחשוף את זהותם של הרבנים המכוונים את הצעדים – דבר שמעורר תהיות בקרב הציבור, המורגל להנהגה רוחנית גלויה ומוצהרת. בעולם התורה, שבו כל צעד פוליטי נבחן דרך משקפיים של דעת תורה, היעדר שמות רבניים ברורים מעלה סימני שאלה משמעותיים.
האם זו חזרה למנהג הישן או ניסיון חדירה מבחוץ?
לדברי המארגנים, המהלך נועד להחזיר מנהג שהיה מקובל בעבר בקהילות ישראל ולהציע מענה לתסכול הגובר בקרב חלקים בציבור מהמנגנונים הפוליטיים הקיימים. עם זאת, לא כולם משוכנעים בכוונות הטהורות של היוזמה.
ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה הזהיר לאחרונה מפני מה שהוא מכנה "סנוניות ראשונות של אותם אלה שיושבים בקיבוצים שלהם או בווילות שלהם בסביון או בהרצליה פיתוח ומפעילים כל מיני אנשים". דבריו הגיעו בתגובה לקמפיין פרסומי מאסיבי בהיקף של כשני מיליון שקלים, שהוצף בריכוזים החרדיים תחת המסר "אין מפלגה חרדית בלי הציבור החרדי".
מסיבת העיתונאים ביום שלישי צפויה לשפוך אור על חלק מהשאלות הללו. האם ראשי המפלגה יציגו עמדות ברורות בנושאי הליבה? האם יחשפו את זהות ההנהגה הרבנית? ועיקר – האם יצליחו לשכנע את הציבור החרדי שמדובר באמת באלטרנטיבה אמיתית שפועלת בהכוונת גדולי ישראל ולא רק ברעש פוליטי נוסף.
0 תגובות