בשיחת התעוררות נוקבת השבוע לקראת תשעה באב, יצא הגאון רבי אברהם משה קירשנבוים מראשי ישיבת 'נחלת הלויים' בחיפה, במתקפה חסרת תקדים על השאננות במגזר החרדי, הזהיר מפני תלות עיוורת בחומות ההתבדלות בלבד, והטיח ביקורת קשה על חוסר ההתמודדות בהשקפה נכונה מול אתגרי הקלקול מהרחוב והוויכוח הנוקב עם בני הציונות הדתית ברקע המלחמה ומשבר חוק הגיוס.
"זמן קיץ - מהטובים ביותר שראיתי"
הרב קירשנבוים פתח את שיחתו בהתייחסות לזמן קיץ החולף, כשהוא מציג את הפער בין ההתמדה בלימוד לבין רצון השם.
"אנחנו אחרי זמן קיץ פה בבית המדרש, מהטובים ביותר שאני ראיתי, אני לא יכול להגיד כל פעם ככה.. אבל ישבו ולמדו כאן בישיבה בזמן קיץ יפה מאוד, באמת ישבו ולמדו טוב".
שאננות רוחנית בהשקפה
עם זאת, מיד בהמשך הגיע המפנה החד בדברים: "אבל כשמדברים על שינוי, על איזה שייכות למסירות נפש, לאחריות, להתאמץ יותר לתפילות, חיץ בין הישיבה לרחוב, איך המוזיקה שלנו, ספורט, אנחנו הולכים ומידרדרים. אנחנו הולכים ומתדרדרים. אין, שום התעוררות לשום שינוי, שום דבר, שום לקיחת אחריות. הבורא לא מרוצה מהצורה שלנו, הוא לא מרוצה מזה. אין התעוררות. אפשר להתחזק, בסדר, אני אומר, מתחזקים חיזוקים מקומיים. זו התעוררות לשינוי בתפיסת עולם מאוד רחוקה מאתנו"
הרב קירשנבוים בשיחה בנחלת הלווים, אב תשפ"ו
צילום: באדיבות
השיעור ממגרש הכדורגל: מסירות נפש של רשעים
בצעד מפתיע, הביא הרב דימוי חד ויוצא דופן בשם החפץ חיים, המלמד כיצד אפילו מהתנהלות שלילית ניתן ללמוד על עוצמת ההשקעה והבערה הפנימית הברען:
"יש וורט בשם החפץ חיים.... זה יסוד, גם אם זה לא הפשט הפשוט. יעקב אבינו בא בטענות אל עצמו. לא למדתי ממעשיו הרעים של לבן.. הייתי צריך ללמוד ממנו דוגמה. ללמוד ממנו דוגמה את הברען, את הגישמאק, איך שהוא עושה את המעשים הרעים שלו. אומר החפץ חיים.. צריכים להסתכל לפעמים על רשעים. לראות באיזו מסירות נפש, באיזה ברען, באיזה גישמאק הוא משחק את הכדורגל שלו. כמה ימסור נפש כדי שלא ייכנס כדור לשער, כמה מסירות נפש הוא יעשה בשביל זה. תלמד ממעשיהם הרעים. תסתכל באיזה גישמק רשע או אדם מבחוץ עושה את השטויות שהוא עושה. זה יסוד גדול בעבודה. זה לא סתם.
אז לפעמים, אם אתה רוצה לראות איך בית מדרש צריך להיראות, תסתכל איך נראה מגרש. תסתכל. אם אתה רוצה לדעת איך בית מדרש צריך להיראות. לא שתלך לראות סתם, "מה קורה בשטח" (what goesס on in the field) כדי להחרים בית מדרש... תקח מושג משם ותראה איך צריך לראות בית מדרש, מסירות נפש, כמה בלאגן צריך להיות סביב קושייה על תוספות"
הרב קירשנבוים בשיחה, אב תשפ"ו
צילום: באדיבות
מחדל חורבן הבית: החומה כתירוץ להירדם
הרב קשר ישירות בין הלקח ההיסטורי של חורבן ירושלים לבין המציאות הביטחונית והרוחנית כיום. לדבריו, האסון הגדול בי"ז בתמוז לא היה רק פריצת החומה, אלא העובדה שסמכו עליה בעיניים עצומות ולא נערכו להילחם מבפנים:
"זה תלות בחומה. הכל תלוי בחומה. ברגע שנפרצה החומה, כן? אז רק שאלה של כמה ימים. שאלה של כמה ימים. בחורבן בית המקדש לא פגשו עם שעומד על נפשו מבפנים לחומה. זהו. מהאסון של י"ז בתמוז, זה שי״ז בתמוז זה כזה אסון. זה גוף האסון... התלות בחומה, שכל מה שיש לך זה חומה אין לך שום מלאכות חוץ מחומה על זה האבילות".
בהמשך עשה הרב השוואה ישירה למצב הביטחוני בארץ ולתפיסת הביטחון בישראל:
"המצב כאן בארץ ישראל, אויבים מדרום אויבים מצפון אין שום בעיה לכבוש אותם... אבל בפועל אתה רואה שלא הועלת כלום... עושים חומה כדי להירדם, עושים חומה כדי ללכת לישון, יש חומה זהו הם לא יוכלו לעבור את החומה הזאת עכשיו ללכת לישון עכשיו אפשר להתעסק בשטויות שלנו... אויבינו מנצלים כל רגע של חומה כדי להתחזק, כדי לבנות מחדש... אצלנו החומה זה להירדם והתוצאות בהתאם"
הרב קירשנבוים בשיחה אב תשפ"ו
צילום: באדיבות
בניית חומות לעומת בניית אישיות
במעבר חד לעולם הרוחני של תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים , הזהיר ראש הישיבה מפני ההסתגרות המנותקת שאינה מייצרת אישיות תורנית, אלא מייצרת עדר רדום:
"גם ברוחניות נהיה זה ככה... אנחנו בונים חומות. חומות בינינו לציבור הרחב... ישיבה זה חומה. השאלה, מה אתה עושה מבפנים לחומה? זהו, הצלחנו. בנינו חומות. אנחנו נפרדים עכשיו, הציבור... ברגע שנפרצה החומה, מה בנית מבפנים לאחורינו? מה בנית? בנית אנשים שבונים את עצמם מבפנים לאחורינו, ויכולים עכשיו לעלות על אחורינו כדי לראות את כל העולם מלמעלה? או בנית חומות כדי שכולם יוכלו להיות עדר, שכולם ישנים?"
הרב הדגיש: "במשך דור, דור שלם פה בארץ ישראל, בנינו חומות עצומות, ציבור בני התורה, ציבור חרדי, יש חומות. וכציבור נבנו מוסדות וזה, ציבור עצום שפרה ורבה ומתחזק"
"סומכים על החומות. אתה חושב שאם אתה תהיה נפרד מהציבור הרחב, זה מספיק. חומה זה רק התחלה. חומה זה לא בשביל שתוכל להירדם, להירדם בחינוך, להירדם במוסר, להירדם...
הרב קירשנבוים בשיחה , אב תשפ"ו
צילום: באדיבות
"בן תורה פוגש בחור ציוני-דתי – ונגמר הבן אדם"
בשיא השיחה, הטיח הרב אמירות נוקבות וקשות במיוחד על המפגשים של בחורי ישיבה עם בני נוער מהציבור הציוני-דתי, וחשף את החולשה שיש בציבור החרדי בגלל שמסתמכים על חומה שאין מאחוריה שום דבר:
"אבל אם כל החומה זה חומה וחומה וחומה ושום דבר. בן תורה פוגש בחור, חס ושלום, מהציונות הדתית או משהו. נגמר הבן אדם. באים אליי בחורים עם שאלות של א' ב', שאלות של כפירה ..למה אנחנו לומדים תורה? הוא צריך שמישהו עם כיפה סרוגה ישאל אותו את זה, אתה לא מתבייש?
אז העצה, אל תפגשו אותם. אני אומר, זאת עצה טובה, באמת, אל תפגשו אותם. זאת עצה טובה. בושו והכלמו, זה מה שאני יכול להגיד. ודאי אל תפגשו אותם. כי ברגע שתפרץ החומה.. הוא, הוא בנה דברים. הוא חשב על דברים
"אתה חוץ מלהגיד אחרי חמש דקות שלך שהרבנים אמרו. זה הפנינה שעושה את ה... למה לקח לך חמש דקות? כי אתה הרי לא מקשיב לרבנים בשום דבר"
"פעם אחת פגשת אותו שתי דקות. הוא מלא ואתה ריק. למה? כי בנית חומה והלכת לישון. זה הכל. ברגע שיש חור קטן בחומה, אז גמרנו. אין למי להילחם, הכל נפרץ. הכל נפרץ".
לקראת סיום הדברים, חזר הרב והדגיש בפני התלמידים כי החומה אינה אמורה לשמש מקלט לפטור מעבודה עצמית.
"אבל כשמחנכים על חומה, אז ברגע שיש חור אתה בפניקה.. זו לא ירידת הדורות כי אתה לא חינכת. חינכת על חומה, על זה חינכת. אבל ברגע שיש חור אז אתה בפניקה, מה יעשה? אין חומה עכשיו, מה נעשה? נכנסים דברים. נכנסים דברים מהרחוב, מה נעשה? נכון כשאתה מחנך על חומה אז כשיש פרצה בחומה זה פאניקה מוחלטת ... החומה זה לא גאוותנו ...
0 תגובות