בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף חסר תקדים של לפחות 521.5 מיליון שקל הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד בנק מזרחי טפחות. התביעה, שמוגשת על ידי עו"ד דרור משה שרמן ממשרד שרמן-לנדאו, מתמקדת בכשלים טכנולוגיים חמורים שאירעו בפלטפורמות המסחר הדיגיטליות של הבנק.
לפי כתב התביעה, המערכות הציגו באופן שיטתי נתונים מוטעים ללקוחות, מנעו ביצוע פקודות חוקיות, ואף ביצעו רכישות של מניות בהיקפים של אלפי ועשרות אלפי דולרים ללא כל אישור או הנחיה מצד בעלי החשבונות. התובעים מעריכים כי קבוצת הנפגעים הפוטנציאלית מונה כ-152 אלף לקוחות שהשתמשו במערכות אלו בשבע השנים האחרונות.
הטעיה שיטתית: 'זמן אמת' שאינו בזמן אמת
אחד הליקויים המרכזיים שמפורטים בתביעה נוגע למצג שווא לכאורה שהציגה המערכת ללקוחות. לפי התביעה, בעת הכניסה למערכת הופיע חיווי המציין עיכוב של 15 דקות בנתוני המסחר, אולם ברגע שהלקוח לחץ על כפתור הריענון, ההתרעה נעלמה והמערכת הציגה כיתוב המעיד כי הנתונים מעודכנים בזמן אמת.
בפועל, כך נטען, הנתונים המשיכו להיות מעוכבים בכרבע שעה - פער קריטי בשוק ההון שעלול לגרום להפסדים כבדים למשקיעים. התובעים מצרפים לתביעה תיעוד של שיחות מוקלטות עם גורמים טכנולוגיים בבנק, שבהן אלו הודו כי המערכת מיושנת ואינה מותאמת למסחר בזמן אמת.
סתירות בין המערכות ודוחות משובשים
ליקוי נוסף שמפורט בתביעה נוגע לחוסר סנכרון בין מערכות הבנק השונות. נתוני התיקים, התשואות והיתרות הציגו מידע סותר בין אפליקציית הבנק לאתר האינטרנט שלו באותה נקודת זמן. יתרה מכך, מעבר פשוט של ממשק השפה מעברית לאנגלית הוביל לשינוי בנתונים הפיננסיים המוצגים.
גם הפקת דוחות למעקב ולצורכי מיסוי לא עברה ללא תקלות. קובצי האקסל שהופקו הציגו נתונים חלקיים ולקויים - עסקאות ומניות שלמות נשמטו מהדוחות, ובחלק מהמקרים שמות ניירות הערך הוחלפו באותיות בודדות, מה שהקשה על הלקוחות לעקוב אחר השקעותיהם ולדווח כנדרש לרשויות המס.
חסימת פעולות תקינות ורכישות ללא ידיעת הלקוח
התביעה מפרטת מקרים שבהם המערכת חסמה פעולות מסחר לגיטימיות. באחד המקרים נחסמה רכישת מנייה בטענה שגויה שמחירה נמוך מהרף המינימלי, ובמקרה אחר נמנעה מלקוח גישה למסחר בשל הודעה שגויה לפיה אין לו הרשאה לפעול בניירות ערך.
אולם הטענה החמורה ביותר בתביעה נוגעת לביצוע עסקאות קנייה בהיקפים כספיים גבוהים ללא ידיעת הלקוחות. לפי התובעים, המערכת ביצעה רכישות של מניות בשווי אלפי ועשרות אלפי דולרים מבלי שבעלי החשבונות ביקשו זאת. פעולות אלו לא אותרו על ידי מנגנוני הפיקוח של הבנק, ונתגלו רק בדיעבד על ידי הלקוחות עצמם.
חוות דעת מקצועית: 'עיוורון פיננסי'
לבקשה צורפה חוות דעת מקצועית של פרופ' יגאל נוימן, מומחה למימון ושוקי הון מהאוניברסיטה העברית. פרופ' נוימן קבע כי התקלות פגעו קשות בתשתית המידע של המשקיעים, והעמידו אותם במצב של "עיוורון פיננסי" המונע מהם לקבל תמונת מצב אמינה על כספם ועל השקעותיהם.
לדבריו, במצב שבו משקיע אינו יכול לסמוך על הנתונים המוצגים לו, הוא למעשה מנוע מלקבל החלטות מושכלות לגבי השקעותיו, מה שעלול לגרום לנזקים כספיים משמעותיים.
פירוט הסעדים: 521.5 מיליון שקל
סכום התביעה הכולל מורכב ממספר רכיבים: 352 מיליון שקל כהשבה חלקית של דמי הניהול ועמלות המסחר שנגבו מהלקוחות עבור השירות הלקוי, 120 מיליון שקל כפיצוי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהשיהוי בהצגת הנתונים, 40 מיליון שקל כפיצוי בגין נזק לא ממוני, ו-9.5 מיליון שקל כפיצוי על נזקים תפעוליים ובזבוז זמן.
מעבר לפיצוי הכספי, התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא צו עשה שיחייב את מזרחי טפחות להסיר את כיתוב ה"זמן אמת" כל עוד קיים עיכוב בנתונים, להבטיח תאימות מלאה בין המערכות השונות, ולמנות מומחה חיצוני עצמאי שיפקח על תיקון כלל הליקויים.
בית המשפט הקצה לבנק מזרחי טפחות 90 ימים להגשת תגובתו הרשמית לבקשה. בתגובה לפניה, מסר הבנק: "הבקשה לא נמסרה לבנק. נגיב בבית המשפט".
0 תגובות