דיווח חדש של וול סטריט ג'ורנל חושף מנגנון פיננסי מתוחכם שבאמצעותו סין ממשיכה לממן את איראן ולרכוש ממנה נפט - תוך עקיפת מוחלטת של הסנקציות האמריקניות.
לפי הדיווח, נפט איראני נשלח לסין, ובתמורה חברות סיניות הנתמכות על ידי המדינה בונות תשתיות באיראן. את מעגל הכסף משלימות חברת ביטוח ממשלתית סינית, סינוסור (Sinosure), המתפקדת כזרוע האשראי של בייג’ינג, וגוף פיננסי מסתורי בשם צ’וקסין (Zhuxin), שאינו מופיע ברשומות הרשמיות של הרגולטור הסיני.
כך, עוקף המנגנון את מערכת הבנקאות הבינלאומית ומספק חבל הצלה לכלכלה האיראנית: לפי גורמים רשמיים, נפט בשווי של עד 8.4 מיליארד דולר הועבר בשנה שעברה דרך אותו “צינור מימון”, למימון פרויקטים הנדסיים גדולים שאותם ביצעו קבלנים סינים באיראן.
איראן ייצאה בשנת 2024 נפט גולמי בשווי 43 מיליארד דולר - מתוכם כ־90% נמכרו לסין, שהפכה לרוכשת העיקרית של הנפט האיראני מאז 2018, כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרש מהסכם הגרעין והחזיר את הסנקציות.
לפי ההערכות, הנפט מועבר לסין בדרכים עקיפות - לעיתים תוך ערבוב עם נפט ממדינות אחרות והחלפת מטענים בין מכליות - כדי להסוות את מקורו. במקביל, תשלומי הענק מועברים לקבלנים הסינים באמצעות “צ’וקסין”, בעוד “סינוסור” מבטחת את העסקאות ומעניקה להן לגיטימציה כספית.
מדובר במערכת שמחליפה כסף בפרויקטים: במקום העברות בנקאיות גלובליות, סין בונה באיראן נמלי תעופה, בתי זיקוק, תחנות כוח ומסילות רכבת - ומנגד מקבלת נפט גולמי בהיקפים עצומים.
היקף הפרויקטים הסיניים באיראן, לפי מכון AidData האמריקני, נאמד בלמעלה מ־25 מיליארד דולר מאז שנת 2000, כשבין 2021 ל־2025 ההיקף גדל משמעותית בעקבות הסכם שותפות ל־25 שנה בין שתי המדינות.
בייג'ינג מצידה דוחה את הטענות על עקיפת סנקציות וטוענת כי “שיתוף פעולה כלכלי תקין בין מדינות אינו הפרה של החוק הבינלאומי”. עם זאת, וושינגטון רואה במנגנון הזה “בנקאות צללים” המסייעת לטהרן להמשיך לממן את תוכניותיה הגרעיניות והצבאיות.
בכיר במשרד האוצר האמריקני, ג'ון ק. הארלי, סיכם לאחרונה: “ישויות איראניות מסתמכות על רשתות סודיות כדי להעביר מיליארדים ולהתחמק מהפיקוח. סין היא כיום הגורם המרכזי שמאפשר לזה להמשיך לקרות”.
0 תגובות