לאחר ההכרעה הדרמטית של ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א, שהורה לחברי הכנסת של דגל התורה לפעול לפיזור הכנסת בהקדם, מתעוררת השאלה: מה השלבים הבאים? כיצד בדיוק מפזרים את הכנסת, ומה התהליך הפרלמנטרי עד להגעה לקלפיות?
כידוע, הכנסת אינה מתפזרת מעצמה. כדי להקדים את מועד הבחירות מהמועד הקבוע בחוק - נדרש חוק מיוחד שיאושר במליאת הכנסת. התהליך כולל מספר שלבים קריטיים, שכל אחד מהם עלול להשפיע על מועד הבחירות הסופי.
השלב הראשון: הצבעה בקריאה טרומית
הצעת החוק לפיזור הכנסת, שהונחה על שולחן הכנסת על ידי סיעת יש עתיד ("ביחד"), עולה תחילה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה טרומית. זוהי הצבעה ראשונית על עצם העיקרון - האם הכנסת מעוניינת לדון בפיזור עצמי או לא.
אם ההצעה עוברת בקריאה טרומית - היא ממשיכה לשלב הבא. אם היא נכשלת - התהליך נעצר, והכנסת ממשיכה לכהן עד למועד הבחירות הקבוע בחוק. יצוין כי בהתאם להכרעת הגר"ד לנדו, המפלגות החרדיות מתואמות במלואן לתמוך בפיזור הכנסת.
השלב השני: ועדת הכנסת וקביעת המועד
לאחר אישור ההצעה בקריאה טרומית, היא מועברת לוועדת הכנסת. שם מתנהל משא ומתן בין נציגי הסיעות השונות על מועד הבחירות המדויק. זהו שלב קריטי, שבו נקבע בפועל מתי הציבור יגיע לקלפיות.
כאמור, יו"ר ש"ס אריה דרעי לוחץ להקדים את הבחירות לעשרת ימי תשובה, יומיים לאחר ראש השנה, כאשר מתקיימות עצרות הסליחות ברחבי הארץ. גם ביהדות התורה תומכים בהקדמה זו. לעומת זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו מעדיף שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי, ט"ז בחשוון.
המועד שעליו מסכימים בוועדת הכנסת מוכנס כסעיף בתוך הצעת החוק לפיזור הכנסת, והופך לחלק בלתי נפרד ממנה.
השלב השלישי: שלוש קריאות במליאה
לאחר קביעת התאריך בוועדת הכנסת, החוק חוזר למליאת הכנסת וצריך לעבור בשלוש קריאות. רק לאחר אישורו בקריאה שלישית - מועד הבחירות הופך לרשמי וסופי, ולא ניתן לשנותו.
בכל אחת מהקריאות נדרש רוב רגיל של חברי הכנסת הנוכחים. התהליך עשוי להימשך תקופת מה, תלוי בלוח הזמנים של המליאה ובהסכמות הפוליטיות.
גורמים בכירים בדגל התורה מסרו כי המפלגה זקוקה לתמיכת ש"ס כדי להבטיח רוב לפיזור הכנסת. על פי הנמסר, "את כל החוק הזה הובלנו יחד עם דגל, וכעת זו דרישה משותפת - או חוק או הקדמת בחירות".
רקע להכרעה: "איננו מחויבים לנתניהו יותר"
ההכרעה של הגר"ד לנדו מגיעה לאחר שבועות של דיונים מורכבים בבתי גדולי ישראל. השאלה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם יש טעם להכריע על נוסח חוק הגיוס כשאין ודאות שהוא יעבור במליאת הכנסת.
במכתב שהפקיד ראש הישיבה בידי יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, נכתב בכתב ידו: "אתם עשיתם מעל ומעבר את שליחותכם נאמנה. ואין לנו אמון בראש הממשלה איננו מרגישים שותפים שלו יותר. איננו מחויבים לו".
המכתב ממשיך בהנחיה ברורה: "ואנחנו נעשה מכאן ואילך רק מה שאנחנו חושבים שטוב ליהדות החרדית ולדעתנו צריך בחירות בהקדם היותר מהר". ראש הישיבה מסיים: "כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר. בכאב ובחרדה, דוב לנדו".
0 תגובות