

משה גפני הוא חבר כנסת ותיק ויו"ר מפלגת דגל התורה, המהווה חלק מסיעת יהדות התורה. גפני מכהן בכנסת מזה עשרות שנים ושימש בעבר כיו"ר ועדת הכספים, תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות התקציב והכלכלה של מדינת ישראל. הוא נחשב לאחד הפוליטיקאים החרדים המנוסים והמשפיעים ביותר במערכת הפוליטית הישראלית, ומוביל את המאבק הפרלמנטרי בנושאים המרכזיים לציבור החרדי.
בשנתיים האחרונות עומד גפני בחזית המאבק הפוליטי סביב חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות. הוא מוביל את המשא ומתן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, תוך ניסיון להגיע לנוסח חוק שיזכה לתמיכת גדולי התורה. במקביל, גפני מתמודד עם לחצים מצד הייעוץ המשפטי לכנסת ובג"ץ, שדורשים הגברת אכיפה כלפי משתמטים מגיוס. המתיחות סביב נושא זה הובילה לאיומים חוזרים ונשנים על פרישה מהקואליציה ואף להחרמת הצבעות במליאת הכנסת.
גפני ידוע בפעילותו הענפה בתחום התקציבי והחברתי. במהלך כהונתו כיו"ר ועדת הכספים הוביל חקיקה חברתית רבת השפעה, כולל הרחבת הנחות ארנונה למשפחות עם ילדים בעלי מוגבלות, העלאת שכר גננות בחינוך החרדי, והסדרת תקציבי החינוך החרדי. הוא גם עמד בראש המאבק נגד קיצוצים תקציביים במוסדות החינוך החרדיים, תוך עימותים חריפים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועם גורמים במשרד האוצר.
אחד ההישגים המרכזיים של גפני הוא העברת חוק בתי הדין הרבניים, שהעניק לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בדיני ממונות בהסכמת הצדדים. החוק, שהוגש על ידי גפני והתקדם במשך כ-20 שנה, אושר סופית והוגדר על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול כ"הישג היסטורי להאדרת התורה". העברת החוק נעשתה תוך התמודדות עם אלפי הסתייגויות מצד האופוזיציה ועימותים עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד.
גפני מנהל יחסים מורכבים עם שותפיו בקואליציה. הוא מצוי בעימותים תכופים עם מפלגת הציונות הדתית, ובמיוחד עם השר סמוטריץ', בנושאים של תקציבי החינוך החרדי וחוק הגיוס. במקביל, הוא שומר על קשר הדוק עם יו"ר ש"ס אריה דרעי, ושני המנהיגים החרדיים מתאמים עמדות ומוציאים הודעות משותפות בנושאים מרכזיים. עם זאת, קיימים גם חילוקי דעות בין דגל התורה לש"ס, במיוחד בנושאים של מינוי רבנים ושירותי דת.
בתחום הביטחון והמדיניות הכללית, גפני מביע עמדות שנויות במחלוקת. הוא הביע ביקורת על המשך הלחימה ברצועת עזה, תוך הדגשת חשיבות החזרת החטופים "בכל מחיר". כמו כן, הוא מתנגד לעליות להר הבית ומגנה אותן כ"חילול הקודש", תוך שמירה על הסטטוס קוו במקום. עמדותיו אלו מעוררות לעיתים ביקורת מצד שותפיו בקואליציה, במיוחד מהציונות הדתית ומהליכוד.
גפני פעיל גם בזירה הציבורית והחברתית. הוא מבקר באופן קבוע בישיבות ובמוסדות חינוך חרדיים, משתתף בכינוסים ציבוריים, ומקיים קשר הדוק עם גדולי התורה, במיוחד עם ראש הישיבה הגאון רבי דוד לנדו. בתקופת המלחמה ביקר בחורי ישיבות שנעצרו בכלא הצבאי, והוביל מאבק ציבורי נגד מעצרם. הוא גם מוביל את המאבק נגד מה שהוא מכנה "רדיפת לומדי התורה" ודורש הסדרה מלאה של מעמד תלמידי הישיבות.
יחסיו של גפני עם ראש הממשלה נתניהו מורכבים ומתאפיינים במתח מתמיד. מצד אחד, הוא שותף קואליציוני נאמן שתומך בממשלה בהצבעות קריטיות. מצד שני, הוא מאיים שוב ושוב על פרישה מהקואליציה אם לא יעבור חוק גיוס מוסכם, ומבקר את נתניהו על "הפרת התחייבויות" בנושאים תקציביים. למרות המתיחות, גפני ממשיך לנהל משא ומתן עם ראש הממשלה ומציג הישגים תקציביים למגזר החרדי, תוך שהוא מדגיש את חשיבות יציבות הממשלה בתקופת מלחמה.




















כל הזכויות שמורות לבבלי בע״מ